מכוניות חשמליות הן העתיד, זה ברור לכולם, גם למתנגדים הגדולים ביותר, כך שהשאלה היחידה שנותרה היא קצב החדירה. מה שהלקוח הישראלי מגלה כאשר הוא ניגש להזמין רכב חשמלי פופולרי בישראל, אספקה רק בשנת 2023, זה מה שכל הלקוחות בעולם המערבי, באירופה במיוחד, מגלים גם כן. הסכר להחלפת מנועי הבעירה הפנימית פתוח לחלוטין, אבל קיבולת הייצור של רכב חשמלי פשוט לא שם עדיין.
בחודש מרץ האחרון יו"ר קבוצת פוקסווגן (Herbert Diess) ציין כי הביקוש לרכבים החשמליים של הקבוצה עולה על הצפוי ועל כושר הייצור של הקבוצה שכמו כל תעשיית הרכב סובל מבעיות אספקה, שבבים והמלחמה באוקראינה. מרבית לקוחות הקבוצה שיזמינו עכשיו רכב, יזכו לקבל אותו רק במהלך השנה הבאה. זו הסיבה שעדיין לא פגשנו את החשמליות של פולקסווגן בישראל, את פולקסווגן ID4 לדוגמה נפגוש רק ברבעון השלישי של השנה.
החודש, יו"ר חבר המנהלים של קבוצת מרצדס (Ola Kaellenius) נשאל לגבי המצב של קבוצת פולקסווגן והתשובה שלו הייתה "מצבנו דומה למדי" כלומר גם בקבוצת מרצדס הביקוש עולה משמעותית על כושר הייצור והזמנות חדשות נדחות לשנה הבאה במרבית הדגמים החשמליים של הקבוצה.
קצב הייצור של מכוניות חשמליות יגדל כמובן עם השנים, ובעיות האספקה והמחסור בשבבים, לפי תחזיות של יצרני הרכב, כבר יחלפו כמעט לחלוטין עד לסוף השנה, אך המחסור ברכבים חשמליים לעומת הביקוש צפוי להיות איתנו לעוד זמן רב שכן הביקוש גבוה בהרבה מהיכולת של היצרנים לפתוח מפעלים חדשים לייצור רכבים וסוללות. המחסום הפסיכולוגי נשבר די מזמן, בזכות טסלה כמובן, וגם אם עדיין יש מחסומים ראליים כמו תשתית טעינה, מהירות טעינה ועוד, החיסכון בהוצאות הדלק שרכב חשמלי מציע הוא מספיק גדול בכדי להעביר אחוז גדול מהאוכלוסייה לרכב חשמלי. כן צריך לציין שרכב חשמלי הוא פתרון להפחתת זיהום, אך הוא ממש לא הפתרון להפחתת הצפיפות בכבישים, את זה רק תחבורה ציבורית יעילה יכולה לעשות.
