טויוטה אוריס אמורה להציע תפריט אירופאי עם מבנה האצ'בק והתנהגות כביש טובה ומתגמלת. יצאנו לבדוק האם היפנית מצליחה לדבר בשפת היבשת הישנה.
טויוטה אוריס היא נציגת טויוטה עבור סגמנט המשפחתיות באירופה. ככזו, עליה להציע מעבר לתצורת האצ'בק ומרווח סביר לנוסעים, גם התנהגות כביש מתגמלת ומהנה. כשהגיע האוריס לראשונה לישראל, היא צוידה בתיבת הילוכים רובוטית השנואה על הלקוח הישראלי (היא גם לא ממש הייתה טובה) והאוריס לא זכתה להצלחה לה היא כן זכתה באירופה. ב-2010 עברה האוריס מתיחת פנים מינורית שהחלק החשוב ביותר שלה עבור הלקוח הישראלי הוא החזרה לתיבת הילוכים אוטומטית מסורתית במקום התיבה הרובוטית.
טויוטה אוריס – מפגש ראשון
טויוטה אוריס, אולי לא יפה במיוחד ושמורת על מסורת העיצוב של טויוטה עם עיצוב שכל אחד יכול לחיות איתו בשלום, אך היא ללא ספק אחת מדגמי טויוטה היותר נאים בהיצע של טויוטה בישראל. גם תא הנוסעים של האוריס שאולי לא פורץ גבולות, אך הוא רחוק מלהיות שבלוני ובוודאי שלא משעמם במיוחד עם העיצוב המעניין של הקונסולה המרכזית המוגבהת שלא רק תורמת למראה אלא גם לשימושיות, בדומה לזו שתוכלו לפגוש בדור השלישי של הפריוס.
תא הנוסעים:
התחושה הראשונה המתקבלת עם הכניסה לתא הנוסעים של האוריס, במיוחד בגרסת המבחן עם גימור הבהיר למושיבים ולפלסטיקה, זו תחושת מרווח ואווריריות של תא הנוסעים. תחושה זו מתקבלת בזכות משטח חלונות גדול מאוד סביב הנהג אשר ביחד עם ישיבה גבוהה וזקופה יחסית מעל ללוח המחוונים, מספקת שדרה ראיה מצוין לכל הכיוונים והתקרה הגבוהה משלימה את תחושת המרווח.
כמו בכל דגמי טויוטה, גם כאן תמצאו מספר רב של פלסטיקה שונה המרכיבה את תא הנוסעים אשר בחלקה איכותית, רכה ומאוד נעימה למגע ובחלקה האחר דקה פשוטה וזולה כמו הפלסטיק הכסוף המקיף את הקונסלה המרכזית. התוצאה הסופית היא אולי לא עשירה, זה גם לא הסגנון היפני הטיפוסי, אך בהחלט נעימה מאוד לעין ומודרני למדי. מה שפחות טוב זו איכות ההרכבה הלא מדויקת ולא מהודקת של משטחי הפלסטיק השונים, מה שמתבטא בקרקושים שונים בתא הנוסעים מהלך נסיעת המבחן.
המרווח לפנים טוב והמושבים רכים, נוחים ותמוכים (אך הבסיס קשיח במעט) ותנוחת הנהיגה טובה. אמנם לא מהסוג לנהג החובב אלא יותר זקופה וגבוהה, אך היא כן מהסוג האירופאי החביב המחבר את הרכב לנהג, כך שמיד מרגישים בבית מאחורי ההגה. מעבר למושב האחורי ולמרות בסיס גלגלים של 2.60 מטר שהוא לא מהגדולים בקטגוריה, המרווח מאחור מספק ביותר והמושב האחורי נוח למדי לנסיעות ארוכות.
טויוטה הקדישה לא מעט מחשבה בתכנון חכם של תא הנוסעים של הנציגה האירופאית שלה בסגמנט המשפחתיות. קחו לדוגמה את מחזיקי הכוסות הנשלפים מתחת לפתחי המיזוג בצידי תא הנוסעים. כל כך פשוט ונוח לשימוש, יש שיגידו שזה קצת חוסם את האוויר, אני אומר שזה שומר על המשקה קר. לכך תוכלו להוסיף את לוח המחוונים עם תאורת האופטיטרון הברור וקריא בכל שעות היממה, הקונסולה המרכזית המוגבהת המקרבת את כל הפתורים וידית ההילוכים לאצבעות הנהג.
עוד בתחום התכנון החכם הוא תא המטען או יותר נכון מנגנון המושב האחורי. המנגנון מאפשר קבלת תא מטען שטוח מבלי שיש צורך לקפל את בסיס המושב קודם כמו ברכבים משפחתיים אחרים. בנוסף מנגנון זה מאפשר הטיה לאחור של גב המושב לטובת נוחות הנוסעים. תא המטען עצמו, נוח להעמסה אך למרות נתון יבש של 350 ליטר בפועל הוא קטן יחסית למתחרות.
ברשימת החסרונות של תא הנוסעים, נוכל לרשום את המסכים המשמשים את מערכת בקרת האקלים ומערכת השמע אשר קטנים מידי, מאוד מיושנים במראה ובאיכות. מיקום בלם היד מעל הפלסטיקה הכסופה והפשוטה אומרת שלאחר כשנה היא תהיה שרוטה כולה כפי שהיה במכונית המבחן. מסך מחשב הדרך הממוקם במרכז מד המהירות, מכיל מידע רב מידי המבלבל את העין. ונוחות התפעול של הכפתורים הפזורים על הקונסולה המרכזית היא לא יותר מבסדר בשל כפתורים הדומים מידי בעיצובם. מה שחסר לי בתא הנוסעים זה תא אחסון נגיש, שכן זה הנמצא מתחת "לגשר" הקונסולה המרכזית אמנם שמיש וגדול אך לא נגיש במיוחד.
בתחום האבזור, דגם ה-GLI של האוריס מספק רשימה מכובת של אבזור שלא מחסירה דבר, למעט חישוקים קלים. תכלו למצוא 4 חלונות חשמל אוטומטיים, בקרת אקלים מפוצלת, מערכת שמע מקורית עם כניסות USB+AUX ושליטה נוחה מההגה, גג נפתח חשמלית, 2 מחזיקי כוסות ו-4 לבקבוקים, מחשב דרך ועוד. על שלום הנוסעים ישמרו 7 כריות אוויר (כולל אחת לברכי הנהג) וציון של חמישה כוכבי בטיחות במבחן הריסוק האירופאי של NCAP.
יוצאים לדרך:
כנציגת טויוטה בסגמנט המשפחתיות בשוק האירופאי, ציפינו למצוא התנהגות כביש לפי הטעם האירופאי ובשורה התחתונה, לא התאכזבנו, אך על כך בהמשך. יחידת ההנעה מלפנים מוכרת מהקורולה הסדאנית: 1.6 ליטר בהספק של 124 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-15.9 קג"מ ב-5,200 סל"ד גבוהים במיוחד. את המנוע הזה שידכה טויוטה לתיבת 4 הילוכים אוטומטית המכוילת באופן ברור לטובת חיסכון בצריכת הדלק.
איך זה עובד בפועל? בהתנהלות יום יומית רגועה, קצב ההתקדמות סביר בהחלט ולא מורגש מחסור בכוח. המנוע שקט יחסית והעברות ההילוכים חלקות. בידוד הרעשים טוב ורק בשיוט בין עירוני רעשי רוח נשמעים בתא הנוסעים ופחות מכך מכיוון הכביש. בכלל בשימוש יום יומי, האוריס היא מכונית מאוד נעימה לשהייה ונהיגה בזכות תכונות שהזכרנו מעלה וכן בזכות ההיגוי שהוא אומנם מנותק לחלוטין, אך בעל משקל טוב, מדויק יחסית ומהיר במידה הנכונה למכונית משפחתית.
הדברים קצת משתנים כאשר רוצים להגביר את הקצב או לבצע עקיפה מהירה בכביש בינעירוני ואני לא מדבר על נהיגה מהירה במיוחד. במקרים אלו, חבילת ההנעה של האוריס קצת פחות מספקת את הסחורה וזאת למרות נתון טוב של 124 כ"ס. תיבת ההילוכים איטית מאוד, משהו שלא מוכר לנו ממכונית יפנית טיפוסית ולמרות נתון ההספק הגבוה יחסית, צריך לגרום למנוע הזה לעבוד קשה (ולהרעיש ) במעלה הסל”ד בכדי לקבל קצב מהיר וגם אז, התחושה היא שכמה סוסים נשארו באורווה ולא יצאנו איתנו לדרך. גם נתון של 10.5 שניות בהאצה מ-80-120 קמ"ש הוא לא נתון מעורר תאבון ונחשב לאטי יחסית.
עכשיו נחזור לאירופה. אמנם לאוריס אותם המתלים של הקורולה שהם לא שיא התחכום, אך האוריס זכתה לכיול שונה לכבוד הקהל האירופאי וזה בהחלט מורגש. האוריס מספקת לא רק אחיזת כביש גבוהה, היא גם בעלת יכולות טובות מהקורולה והתנהגות כביש טובה למדי. זוויות הגלגול מתונות, תת ההיגוי מגיע באופן לינארי וצפוי והתגובה להרפיית הדוושה מדודה ומספקת בטחון לאוחז בהגה. גם ההיגוי כאמור בעל משקל טוב ולמרות שהוא לא מספק כל משוב הוא מספיק מדויק גם לפיתולים וגם לכביש המהיר.
מה שכן, כנראה שביפן באמת לא יודעים מה הוא המונח "רגש" והאוריס מנתקת את הנהג מהנעשה בין הצמיגים לכביש כך שלמרות שהיכולות שם, מהנה זה ממש לא.
ואם כבר ציינו מושג שביפן לא כל כך מובן "רגש”, נדמה שכאשר באים ביפן לתכנן מתלים שיספקו התנהגות כביש טובה לפי הטעם האירופאי, זה לרוב מסתיים בכיול מתלים קשיח ולא מתוחכם וזה גם המקרה באוריס (אולי אין כבישים גרועים ביפן?). כל עוד הכביש חלק כמו 431 לדוגמה, נוחות הנסיעה טובה (לא מעט בזכות המושבים הרכים), אך כמעט בכל מפגש עם פגם בכביש, הנהג והנוסעים ירגישו את איכות הסלילה או המפגע כך שבשורה התחתונה, האוריס היא לא מכונית נוחה ומודיעה לנהג על מצב הסלילה הרבה יותר מהרצוי והיא פחות נוחה מרוב המתחרות שלה.
צריכת הדלק לאורך כל המבחן, עמדה על 9.5 ק"מ לליטר. בנהיגה מתונה ומחושבת, האוריס היא מכונית די חסכונית וקרובה מאוד לנתון המוצהר של 14 ק"מ לליטר.
טויוטה אוריס – סיכום מבחן:
טויוטה אוריס היא מכונית מהונדסת היטב שכמעט ולא נכשלת בשום דבר. בשימוש שגרתי היא תהיה מאוד נעימה לשהייה בזכות תחושת מרווח, התחושה האוורירית בתא הנוסעים, תנוחת הנהיגה הטובה עם שדה הראיה הרחב. לכך תוסיפו פתרונות חכמים המספקים איכות חיים בתא הנוסעים וגם התנהגות כביש טובה ובטוחה.
האוריס היא לא מכונית מרגשת בשום מובן וכאן אולי היא פספסה את התרגום האירופאי למכונית משפחתית, אך היא כן מכונית מודרנית ונעימה וככזו היא פונה להגיון של הרוכשים, במיוחד אם מוסיפים למשוואה את שמירת הערך והאמינות המסורתית של טויוטה. מה שכן הרוכשים צריכים לקחת בחשבון זו את נוחות הנסיעה הבינונית למדי של האוריס על רוב סוגי הכבישים.
אז האם היפנית מצליחה לדבר בשפת היבשת הישנה? בהחלט כאן, רק שהיא עדיין צריכה לעבוד על המבטא ופחות לפנות להגיון וקצת יותר לרגש.
|
טויוטה אוריס 1.6 אוטו' GLI 2011
 |
|
| שנת הצגת הדגם | 2006 מתיחת פנים 2010 |
| מנוע | 4 צילינדרים |
| נפח | 1,598 סמ"ק |
| הספק | 124 כ"ס ב-6,000 סל"ד |
| מומנט | 15.9 קג"מ ב-5,200 סל"ד |
| 0-100 קמ"ש | 11.9 שניות |
| מהירות מרבית | 183 קמ"ש |
| הנעה | קדמית |
| תיבת הילוכים | 4 הילוכים אוטו' |
| תצורת מרכב | 5 דלתות |
| אורך/רוחב/גובה | 4,245 מ"מ/1,760 מ"מ/1,505 מ"מ |
| בסיס גלגלים | 2,600 מ"מ |
| צמיגים | 205/55 R16 |
| משקל | 1245-1315 ק"ג |
| צריכת דלק (יצרן) | 14.08 ק"מ לליטר |
| צריכת דלק מבחן | 9.5 ק"מ לליטר |
| מבחני ריסוק (NCAP) | 5 כוכבים |
| בטיחות | 7 כריות אוויר EBD + ABS + ESP |
