לפני זמן לא רב מרצדס הציבה אתגר לצוות פיתוח מערכות ההנעה של קבוצת הפורמולה 1 שלה, לפתח את הרכב החשמלי היעיל ביותר שהם יכולים לתכנן עם טווח נסיעה של מעל ל-1000 ק"מ, כל זה מבלי להתקין בדגם סוללה בקיבולת של מעל ל-100kWh. לאחר זמן שיא של 18 חודשים בלבד מדף חלק לאב טיפוס, התוצאה היא מרצדס EQXX.
מרצדס EQXX החשמלית מספקת טווח נסיעה של מעל ל-1000 ק"מ ובכך, לפי מרצדס, שמה סוף לכל מה שנקרא "חרדת טווח". את זה היא עושה כאמור באמצעות סוללה בקיבולת של פחות מ-100kWh הפועלת במתח גבוה של 900V, לעומת 400V כמקובל במרבית הרכבים החשמליים, ולפי מרצדס הסוללה שפותחה עבור הדגם תופסת נפח קטן יותר ב-50% ובעלת משקל נמוך יותר ב-30% לעומת הסוללה שאפשר למצוא במרצדס EQS. חלק מהסיבה לממדים הקטנים ולמשקל הקל הוא השימוש בקירור פסיבי עבור הסוללה, כלומר קירור אוויר בלבד ללא מערכת קירור נוזלית מורכבת וכבדה. האפשרות לעשות שימוש בקירור פסיבי הוא תוצאה של תכנון מוקפד של הסוללה ומערכת ההנעה החשמלית הפולטת פחות חום לעומת מערכת מקבילה.
לסוללה שפיתח צוות המהנדסים של מרצדס AMG צפיפות נפחית מרשימה של 400Wh לליטר שאפשרה לייצר סוללה במשקל נמוך יחסית לקיבולת של כ-495 ק"ג. הסוללה עושה שימוש במערכת ניהול מתקדמת המנטרת כל תא בנפרד דבר המאפשר טעינה מהירה, נצילות גבוהה ושמירה על בריאות הסוללה לאורך זמן.
העיצוב המרהיב של הדגם בסגנון רטרו עם הזנב הארוך במיוחד הוא לא רק היופי אלא ובעיקר, עוצב כך בכדי להשיג מקדם גרר נמוך במיוחד של 0.17, זאת לעומת מקדם גרר של 0.2 למרצדס EQS הנחשבת למכונית בייצור סדרתי עם מקדם הגרר הנמוך ביותר. מקדם הגרר הנמוך הוא כמובן עוד אחד מהנתונים המסייעים לדגם להשיג את טווח הנסיעה המרשים. פאנל סולארי דקיק על הגג מאפשר להוסיף כ-25 ק"מ לטווח הנסיעה.
צוות פיתוח מערכות ההנעה של קבוצת הפורמולה 1 של מרצדס פיתח עבור הדגם מערכת הנעה חדשה בעלת נצילות גבוהה של 95% מהסוללה לגלגל, כלומר 95% מהאנרגיה האצורה בסוללה עוברת אל הגלגלים המניעים זאת לעומת כ-30% ברכבי בעירה פנימית (למנוע כ-40% נצילות והשאר זה הפסדים של מערכת ההנעה).
מרצדס EQXX אולי נראית כמכונית מהירה אך עם מנוע יחיד בהספק של 201 כ"ס (150kW) אל תצפו לביצועים מסמרי שיער, וודאי שלא על משקל של 1,750 ק"ג, גם אם הוא הישג בפני עצמו לרכב גדול עם סוללה בקיבולת של כ-100kWh. צריכת האנרגיה המשולבת של הדגם עומדת על פחות מ-10 kWh לכל 100 ק"מ.
מרצדס EQXX לא צפויה להגיע לפס הייצור, וחבל, אך הטכנולוגיה שפותחה עבור הדגם תשמש את הדגמים החשמליים העתידיים של מרצדס החל משנת 2024 וזה כולל את המנוע החשמלי היעיל, מארז הסוללה המתקדם, מערכת ניהול הסוללה והאנרגיה של הרכב ועוד. כל זה לצד הפיתוחים בתחום האווירודינמי הכוללים מגוון אלמנטים להפחתת הגרר בנקודות רגישות כמו הגלגלים או העיצוב האחורי המיוחד שנועד להרחיק את מערבולות הקצה.
טסלה הייתה הראשונה בתעשיית הרכב (בייצור המוני) לעשות שימוש בטכנולוגיית יציקה לייצור חלקי שלדה/מרכב עיקריים, כעת גם מרצדס EQXX עושה שימוש בחלקים מסוג זה עבור הרצפה וחלקו האחורי של הדגם, לתהליך הזה קוראים במרצדס BIONEQXX. גם טכנולוגיית היצקה הזו שמרצדס פיתחה תשמש את הדגמים העתידיים של החברה. עם כל הכבוד לטסלה, טכנולוגיית היציקה של מרצדס מתקדמת באופן משמעותי ומאפשרת לייצר צורות מורכבות מאוד המפחיתות משקל ומאפשרות לתכנן בצורה מיטבית יותר את חוזק השלדה בנקודות מפתח.
הפיתוח המהיר של הדגם הוא תוצאה של שימוש בטכנולוגיית הדמיה מתקדמת, שחלקה נלקחה ישירות מהוליוויד ופיתוח משחקים, וגם תהליך התכנון הזה (digital vertical process) ישמש את מרצדס בפיתוח של הדגמים העתידיים שלה.
ויש גם נקודה ישראלית. שימוש בטכנולוגיית יציקה גורם למרווחים לא רצויים (רוכשי טסלה מכירים את זה). זה פחות משמעותי בנקודות מסוימות ברכב אך משמעותי מאוד בתכנון הגג או הרצפה בכל הקשור למניעה של חדירת אבק או מים. את המרווחים האלו מרצדס מילאה באמצעות תחליפי פלסטיק של הסטרטאפ הישראלי UBQ. תחליף הפלסטיק של החברה עושה שימוש בחומרים ממוחזרים (פלסטיק, פסולת אורגנית, חיתולים, קרטונים ועוד) וכל 1.3 ק"ג של מר UBQ מפחית ב-1 ק"ג את הפסולת המגיעה לאדמה. החלקים שיוצרו מהחומר של UQB משמשים לאטימה, להקשחת המבנה ולבידוד רעשים.