הברית רנו-ניסאן-מיצובישי מציגה את מפת הדרכים המשותפת לשלושת המותגים שהיישום שלה יימשך עד לשנת 2030. מפת הדרכים מתמקדת במעבר להנעה חשמלית מלאה ורכב מנוהל תוכנה.
הנקודות העיקריות של מפת הדרכים הן:
- מעבר לפלטפורמות משותפות למעל ל-80% מהדגמים עד לשנת 2026
- חיזוק הנוכחות של מיצובישי באירופה באמצעות השקה של שני דגמים חדשים על בסיס הדגמים המצליחים ביותר של רנו (2023)
- השקעה של 23 מיליארד אירו בחמש השנים הבאות בכדי לתמוך במעבר להנעה חשמלית
- השקה של 35 רכבים חשמליים עד לשנת 2030 על בסיס חמש פלטפורמות EV משותפות
- החלפת המיקרה הנוכחית בדגם סופרמיני חשמלי חדש על בסיס פלטפורמת CMF-BEV הייעודית לרכב חשמלי
- פיתוח סוללה משותפת והגעה לקיבלות ייצור של 220GWh עד לשנת 2030
- ניסאן תוביל את המחקר והפיתוח של סוללות מצב מוצק עבור חברי הברית
- רנו תוביל את הפיתוח של רכב נשלט תוכנה (כמו טסלה) כאשר דגם ראשון בשנת 2025
בהתאם למפת הדרכים, עד לשנת 2026 מעל ל-72 דגמים שונים של המותגים המרכיבים את הברית יעשו שימוש באותן פלטפורמות. הדגמים החשמליים אשר יוצגו במהלך השנים הבאות יתבסס על חמש פלטפורמות ייעודיות לרכבים חשמליים: פלטפורמת CMF-EV תהווה את הבסיס למרבית דגמי הליבה של הברית, זו פלטפורמה שכיום אפשר למצוא בניסאן אריה וברנו מגאן E-TECH ועד לשנת 2030 היא תשרת 15 דגמים שונים, עם צפי מכירות של 1.5 מיליון רכבים על הפלטפורמה הזו.
את הדגמים הקטנים יותר בברית תשרת פלטפורמת CMF-BEV. הדגם הראשון שיתבסס על הפלטפורמה הזו נפגוש בשנת 2024 - דגם שיחליף את ניסאן מיקרה. לדגמים שיתבססו על הפלטפורמה הזו יהיה טווח נסיעה של עד 400 ק"מ ובחרה צופים כי היא תשרת ייצור של כ-250,000 רכבים בשנה מהמותגים רנו, אלפין וניסאן.
לצד פלטפורמות הליבה האלו נמצא שלוש פלטפורמות לדגמי נישה: פלטפורמת CMF-AEV היא הבסיסית ביותר ותשמש רכבים חשמליים בסיסיים וזולים במיוחד כגון דאצ'יה ספרינג. פלטפורמת KEI-EV תשמש את הדגמים החשמליים של ניסאן ומיצובישי עבור רכבים מסוג KEI בשוק היפני. פלטפורמת LCV-EV תשמש את הדגמים המסחריים הקלים כגון רנו קנגו החשמלי או הגרסה החשמלי לניסאן טאון סטאר המקביל.
בברית מתכננים לעשות שימוש בסוללות מצב מוצק החל משנת 2028, ניסאן היא זו שתהיה אחראית על פיתוח הסוללות האלו המאפשרות להשיג קיבלות כפולה על אותו משקל סוללה, טעינה מהירה יותר פי 3 ורמה גבוהה יותר של בטיחות. עם סוללות מסוג זה ברנו וניסאן שואפים להגיע לעלות של 65$ לכל kWh - זה המחיר בו ניתן יהיה לייצר רכב חשמלי בעלות זהה או נמוכה יותר מזו של רכב בעירה פנימית מקביל ללא כל סובסידיה לה זוכים כיום רכבים חשמליים.
מצד אחד, מפת הדרכים שואפת כי חברי הברית יעשו שימוש בכמה שיותר רכיבים משותפים בכדי להפחית את עלויות הפיתוח והייצור, אך יחד עם זאת החברות בברית פתחו מתודולוגיה שתאפשר לכל מותג לשמור על ייחוד כך שגם אם מרבית הדגמים יחלקו את אותה הפלטפורמה, מערכות הנעה ומערכות אלקטרוניקה, העיצובים יוכלו להיות שונים לחלוטין בזכות גמישות רבה יותר בעיצוב חלקו העליון של המרכב.
בתחום התוכנה, רנו אחראית על פיתוח פלטפורמת תוכנה שתאפשר שליטה מלאה על כל החומרה החשמלית והתוכנה ברכב. דגם ראשון על בסיס הפלטפורמה הזו יוצג בשנת 2025 כאשר הפלטפורמה הזו תאפשר לעדכן את הרכב מרחוק (OTA) לכל אורך חייו. כל הדגמים שיתבססו על הפלטפורמה המשותפת יעשו שימוש באותן מערכות בטיחות (בפיתוח של ניסאן). המערכות מחוברות לענן וכך החברה יכולה לקבל מידע בזמן אמת על פעולות המערכות ולשפר את תפקודן, כבר כיום כ-3 מיליון רכבים משתפים מידע כזה עם הענן של הברית.
כל מערכות המולטימדיה של הברית יתבססו על האקו-סיסטם של גוגל כך שכל הרכבים יספקו חווית שימוש זהה וייהנו מכל שירותי הרשת המוכרים של גוגל.
