אם צפיתם השנה בפסטיבל המהירות של גודווד (Goodwood) יכולתם לראות את מכונית המרוץ החשמלית של McMurtry הבריטית מנפצת את שיא הפסטיבל כאשר סיימה הטיפוס של המקטע באורך של 1.86 ק"מ בזמן של 39.08 שניות, זאת לעומת השיא הקודם שנקבע בשנת 1999 ועמד על 41.6 שניות ואף מהיר יותר מהזמן של פולקסווגן ID.R שקבעה זמן של 39.9 שניות אך מחוץ למסגרת הפסטיבל ולכן לא נקבע לה זמן רשמי.
לאחרונה, וכפי שתוכלו לראות בסרטון המצורף, המכונית הזו של McMurtry השיגה נתון תאוצה 0-100 קמ"ש של 1.4 שניות (ליתר דיוק 0-96 קמ"ש) ונתון רבע מייל של פחות מ-8 שניות. בשלב זה המכונית לא חוקית לכביש וגם לא לתחרויות, למרות שהמכונית נבנתה בהתאם לתקנות ה- FIA, אך בכוונתה של החברה להציג גרסה חוקית לכביש והיא כבר פתחה את פנקס ההזמנות לדגם שיישא את השם McMurtry Spéirling.
המכונית הזו מיישמת את כל מה שאפשר וצריך בכדי לייצר את המכונית המהירה ביותר, לא רק על קו ישר אלא ובעיקר על המסלול. בכדי להאיץ מהר בקו ישר מה שצריך זו בעיקר אחיזה וכוח, האחיזה מושגת בחלקה באמצעות צמיגי סליקס והכוח מושג באמצעות שני מנועים חשמליים בהספק כולל מרבי של עד 1000 כ"ס.
בכדי לפנות מהר מה שנדרש זה משקל נמוך והמון אחיזה. באמצעות מונוקוק מקרבון ומידות של מכונית זעירה, באורך של 3.2 מטר, רוחב של 1.5 מטר ובסיס גלגלים של 2.0 מטר, לדגם משקל של "פחות מ-1000 ק"ג", זאת למרות סוללה גדולה יחסית בקיבולת של 60kWh שעקרונית, מאפשרת לדגם טווח נסיעה 350 ק"מ ובזכות העבודה שהיא פועלת במתח של 800V היא גם ניתנת לטעינה אולטרה מהירה.
החלק המעניין ביותר בדגם הוא נושא האחיזה. בכדי להגדיל את האחיזה, משמעותית, נדרש כוח הצמדה גבוה ואת זה ברוב הרכבים משיגים באמצעות עזרים אווירודינמיים, כגון כנף אחורית גדולה וכו'. הבעיה כאן היא שבכדי "להינות" מכוח ההצמדה הזה צריך לנהוג כמה שיותר מהר שכן כוח ההצמדה הוא נגזרת של מהירות הנסיעה. McMurtry עושה את זה אחרת שכן הדגם משיג את כוח ההצמדה באופן אקטיבי באמצעות שימוש במאווררים חזקים היונקים אוויר מתחתית הרכב וכך יוצרים הפרש לחצים בין אזור תחתית הרכב לסביבה והתוצאה, לפי החברה, היא כוח הצמדה של עד 2000 ק"ג, גם כאשר הרכב עומד במקום!. דרך אגב, כאשר המאווררים פועלים בעצמה מלאה הרעש הנוצר הוא בעצמה של 120db, לא שונה מעוצמת הרעש של מטוס ממריא וכך בדיוק הרכב נשמע.
לא מדובר כאן ברעיון חדש, יישום תחרותי ראשון של הקונספט הזה נעשה בשנות השבעים במכונית הפורמולה 1 מדגם Brabham BT46B אותה תכנן, איך לא, האיש והאגדה גורדון מארי. דרך אגב, גורדון יישם את העיקרון הזה, באופן שונה, גם במכונית העל T.50 שהוצגה בשנת 2020.
