ביולי 2021 נציבות האיחוד האירופי קבעה יעד של אפס פליטת CO2 מכלי רכב החל משנת 2035, כלומר החל ממועד זה תיאסר מכירה של רכבים בעלי פליטת CO2 וזה כמובן אומר איסור של מכירת רכבים חדשים עם מנוע בעירה פנימית.
מאז ההחלטה הנציבות אפשרה לגופים השונים באיחוד ולחברי האיחוד להגיש התנגדויות והיום (ו') שלושת המוסדות האחראים על נושא זה באיחוד האירופי חתמו על הנוסח הסופי של ההחלטה. ההחלטה לא כותבת במפורש "מנועי בעירה פנימית" אך הדרישה להפחית ב-100% את פליטת ה- CO2 מרכב מנועי אומרת כמובן שתיאסר מכירת רכבים חדשים עם מנוע בעירה פנימית. דרך אגב, רכבים פרטיים ומסחריות קלות אחראיים על פחות מ-15% מפליטות ה- CO2 באיחוד האירופי כלומר עיקר פליטת ה- CO2 באיחוד מגיע מהתעשייה וכמובן שמייצור החשמל.
לצד זה, המסמך קובע כי החל משנת 2030 יצרנים שעדיין ימכרו רכבי בעירה פנימית באיחוד ייאלצו לצמצם את פליטת ה-CO2 של רכבים אלו ב-55% ומעלה לעומת נתון פליטת ה- CO2 של רכבים משנת 2021. זו למעשה החמרה של הדרישות לעומת יעד הפחתה של 37.5% שנקבע בשנת 2018. בין שנת 2022 לשנת 2030 יש כמובן עוד את תקן אירו 7, שטרם נקבע סופיתת וייכנס לתוקף מחייב החל משנת 2025.
יצרנים קטנים המוכרים בין 1000 עד 10,000 רכבים בשנה, כמו למבורגיני לדוגמה, יקבלו פטור מתקנה זו עד לשנת 2035. יצרנים אלו גם קיבלו ארכה לעמידה באפס פליטת CO2 עד לשנת 2036. יצרנים המוכרים פחות מ- 1000 רכבים חדשים בשנה לא יאלצו בשלב זה לעמוד בתקנות בעתיד הנראה לעין.
בכל הקשור לדלק סינטטי, לאור הדרישה לאפס פליטת CO2 מרכבים חדשים המשמעות היא שגם דלק סינטטי לא יעמוד בתקנות שנקבעו, למרות פליטת מזהמים מזערית ואיזון מלא של פליטות, דבר שלא קיים ברכב מבוסס סוללות. בייצור של דלק סינטטי עושים שימוש ב- CO2 לייצור, כך שכל מה שנפלט בתהליך הבעירה בזמן השימוש נאסף בחזרה התהליך הייצור. יש לציין כי האיחוד יאפשר ליצרנים המעוניינים להשתמש בדלק סינטטי להציג מודל היתכנות בנושא זה והאפשרות הסופית לשימוש בדלק סינטטי (או אחר) לאחר 2035 תיקבע במועד מאוחר יותר, אך הסיכוי נמוך מאוד.
מה אין במסמך הזה? איסור על מכירת דלק מאובנים, איסור על יבוא של רכב בעירה פנימית משומש, קביעת יעד פליטת CO2 ליצרנים של רכב חשמלי שכידוע, הוא תהליך מזהם יותר מייצור של רכבי בעירה פנימית, אין דרישה לאיזון פליטות יצרני רכב וגם אין הכרזה על מסגרת תומכת לצרכן ולתעשייה כמו הקמת תשתיות טעינה בתמיכת האיחוד, דאגה לאספקה של חומרי גלם לסוללות, ייצור חשמלי נקי ועוד. כמובן שיש גם הצהרות לחוד ומציאות לחוד, מאז שנת 2020 ובמיוחד מתחילת המלחמה באוקראינה, פליטת ה- CO2 מייצר חשמל במדינות האיחוד רשם לראשונה גידול משמעותי של 22%, מממוצע של 225 גרם CO2 לכל ייצור של 1kWh לנתון של 275 גרם ובשלב זה הנתון הזה רק עומד לעלות בשנים הקרובות עד שהאיחוד יוכל למצא מקור תחליפי לגז הרוסי. הנתון הזה היה גבוה יותר אם צרפת, אחת המדינות הגדולות והחשובות באירופה, לא הייתה חוזרת להפעיל חלק מתחנות הכוח הגריעניות שלה.
אחת לשנתיים, החל משנת 2025, האיחוד יפרסם דוח מקיף אשר יסקור את ההתקדמות בנושא, ההשפעה על שוק העבודה ויצרני הרכב, את ההשפעה על הצרכן הפרטי ועוד.
