יונדאי ולוסטר : מבחן דרכים – קופה שימושית ומהנה

יונדאי וולוסטר מציעה עיצוב קופה מרשים ומיוחד, דלת צד שלישית פרקטית, התנהגות כביש מהנה ואיכות כוללת גבוהה.

זו קופה? זו האצ'בק? זו משפחתית? לא, זו יונדאי ולוסטר האסימטרית שמצד אחד תעמדו מול מכונית קופה ומהצד השני תגלו מכונית האצ'בק בסגנון קופה. לא משנה איך תנסו להגדיר את יונדאי ולוסטר, זו אחת המכוניות הייחודיות ביותר שנחתו כאן בישראל בשנים האחרונות ומה שאנו עתידים לקבל מהיצרן הפורה הזה בשנים הקרובות. אפשר להגיד שיונדאי ולוסטר זו התמצית של הסלוגן החדש של יונדאי: “חשיבה חדשה, אפשרויות חדשות “ (New Thinking New Possibilities).

יונדאי, לא מכנה את הולוסטר כמכונית ספורט למרות המראה. התכנון המקורי הוא להציע מכונית קופה פרקטית עם תחושה ספורטיבית, יחד עם חיסכון בצריכת הדלק אשר תתחרה ברכבים כגון הונדה CR-Z או מכוניות בסגנון ה-DS3 כאשר שוק היעד העיקרי שלה הוא השוק האמריקאי והלקוחות הם משפחות צעירות שעד היום לא יכלו לרכוש מכונית קופה בשל חוסר השימושיות. את כל זאת, יונדאי ולוסטר עושה בהצלחה יחד עם רמת פרקטיות ששום מכונית קופה אחרת במחירה לא מסוגלת להציע. מכונית כזו שהאבא ירצה והאימא תתרצה כי אפשר להושיב את הילדים בקלות יחסית מאחור ויש תא מטען שיכול להתחרות בכזה של מכונית משפחתית.

יונדאי ולוסטר - נפגשים לראשונה:

תסתכלו עלייה בתמונות, צריך להסביר? יונדאי ולוסטר היא מכונית מאוד מרשימה למראה, לא תמיד פשוטה לעיכול מכל הזוויות וכמובן מיוחדת בדרכה. מצד אחד, צד הנהג, תעמדו מול מכונית קופה, עם ישבן קצת שמנמן, קו גג שלא משתפל לאחור בחדות ועם דלת נהג ארוכה כמקובל. תעברו לצד השני, הצד של המדרכה (בטיחותי, כאשר הדלת השלישית מותאמת לפי המדינה) ותגלו מכונית האצ'בק קופה עם שתי דלתות שלא פוגמת במאומה במראה הכללי של המכונית ומספקת רמת פרקטיות מצוינת.

דלת הצד השלישית היא אולי גימיק, שכן אם יש כבר אחת, מדוע לא להוסיף עוד אחת? (יש שמועות שעוד תהיה גרסה כזו). אז קודם כל, זה כמובן ייחודי ושונה מכל דבר אחר על הכביש וזה חלק מהייחוד של ה-ולוסטר ושנית, זה עדיין יותר פרקטי ממכונית קופה בלי אותה הדלת.

{iframe width="576" hight="350"}http://www.youtube.com/embed/iiX-M1kNXko?rel=0{/iframe}

יונדאי ולוסטר – תא הנוסעים:

תא הנוסעים של ה-ולוסטר מציג את מה שנראה מדגמי יונדאי הבאים (ה-i30 והi40 החדשות) ומה שביונדאי מכנים "פרימיום נגיש" וזה אכן המקרה. זהו תא הנוסעים האיכותי ביותר שיונדאי הציגה עד היום בישראל ואיכותי בפני עצמו לפי כל קנה מידה. עיצוב זה אמנם עניין של טעם, אך הולוסטר מספקת תא נוסעים מודרני המשדר את המסר הצעיר והספורטיבי עם נגיעות אלומיניום במידה הנכונה ידיות אחיזה רבות לנוסעים, דוושות אלומיניום נאות, כיתוב Veloster בתחתית הקונסולה ועל המושבים ועוד מספר נגיעות קטנות המספקות את התחושה הנכונה.

אמרנו "פרימיום נגיש”? איכות החומרים וההרכבה ב-ולוסטר לא פחות ממעולה ומתחרה בזו של הגרמניות. זה אולי לא פרימיום מובהק כמו אצל הגרמניות, אך הכל מרגיש איכותי, מוצק, מורכב היטב והחיבור של הכל יחדיו מספק תחושת פרמיום גם במצב סטטי ועוד יותר חשוב גם בתנועה. תוסיפו לכך תג מחיר בסיסי של 110 אלף שקל והמתחרות צריכות להתחיל להזיע והרבה. זו בדיוק ההגדרה של פרימיום נגיש.

רק שתי תלונות יש לנו לתא הנוסעים בתחום הזה: האחת לפלסטיק על ידיות הדלתות (הנוחות מאוד לשימוש) שלא מהודק כמו שצריך והשנייה לידיות האיתות והמגבים שנלקחו ישירות מה-i30 ולא תואמות את האיכות הכוללת. אך זה באמת להיות נודניק שכן תא הנוסעים של ה-וולוסטר פשוט איכותי, נקודה.

לפני שמישהו קופץ ואמור "אבל לא כל החומרים רכים", אז אמנם הדשבורד עשוי כולו מפלסטיק קשיח וכתבי רכב לא אוהבים את זה, אך מה שבאמת חשוב זה לא אם זה רך או לא, אלא המראה והתחושה, וביונדאי העניקו לדשבורד מראה דמוי סיבי פחמן באופן מוצלח והוא נראה ומרגיש איכותי. בכל שאר המקומות בהם הנהג מניח את ידיו, ושם זה באמת חשוב, תמצאו חומרים רכים ונעימים עם ריפוד עור בדלתות ועל ההגה ומשענת מרכזית נוחה לשימוש ומרופדת היטב.

תא הנוסעים של הולוסטר מרגיש מרווח מלפנים והוא מקום שנעים לשהות בו. כמו בכל דגמי יונדאי, המזגן מקפיא והתמודד בקלות עם חום של 40+ מעלות בכבישי ים המלח והדרום הרחוק בו נבחנה המכונית. מערכת השמע טובה וקלה לשליטה, המושבים ספורטיביים, נוחים ותומכים לנסיעות ארוכות ותנוחת הנהיגה טובה ונמוכה כמצופה. הראות לפנים טובה, אך לצד קצת פחות בשל קו הגג הנמוך והראות לאחור סבירה יחסית למכונית קופה בזכות החלון הכפול מאחור.

הנדסת אנוש ופרקטיקה:

למרות תא הנוסעים המעוצב, ה-ולוסטר חפה מטעויות בהנדסת האנוש. הכל נמצא במקום הנכון, נוח ופשוט לתפעול וכל הכפתורים מרגישים איכותיים בידיים (למעט המנופים בצד ההגה). ה-ולוסטר מצוידת כסטנדרט במסך מגע מולטימדיה בגודל 7 אינצ' מהדור החדש של יונדאי. המסך איכותי מאוד, קריא בכל שעות היום, קל ואינטואיטיבי לתפעול יחד עם אפשרות לשליטה קלה מההגה על מערכת השמע שהפעם, גם מכיל כפתורי שליטה על מחשב הדרך שלא נמצאים על לוח המחוונים כמו בשאר דגמי יונדאי.

פרקטיקה? רוצים מקום נוח לסלולרי ודברים קטנים נוספים, יש!, רוצים מחזיקי כוסות? יש שניים במרכז ושניים במושב האחורי ועוד מקום ל-2 בקבוקים בדלתות. רוצים מקום נוח ל-USB או לחיבור האייפון ולא לדחוף אותו בתא הכפפות או מתחת למשענת המרכזית? אז גם את זה יש. פשוט, נוח לשימוש ומבלי להסתבך בגימיקים מיותרים. תא המטען מפתיע בגודלו כאשר פותחים את דלת תא המטען עם נפח של 440 ליטר. הוא מאוד נוח לגישה, אך שפת ההטענה גבוהה במקצת. קיפול המושבים מאפשר לקבל תא מטען מכובד בנפחו וכמעט שטוח לחלוטין

דלת הצד השלישית אמנם צרה יחסית, אך הכניסה למושב האחורי כמובן נוחה פי כמה וכמה מכל מכונית קופה אחרת. לצערנו, מאחור ל-ולוסטר אין בשורה של ממש למרות ההבטחה. מצד אחד מרווח יחסית לשני נוסעים (אין מקום לנוסע נוסף) ויש מקום מספק לרגליים גם לגבוהים והיא לא מרגישה קלאוסטרופובית מאחור כמו ברוב מכוניות הקופה. אך בשל נקודת החיבור של דלת תא המטען עם הגג, בדיוק במרכז המושב האחורי, נוצר מצב שמי שגובהו מעל 1.80 ראשו יפגוש מידי פעם את התקרה בנקודת החיבור. עבור מי שגובהו פחות מ-1.75 מטר ובוודאי ילדים, זו הקופה הקומפקטית הכי נעימה לשהייה במושב האחורי.

אבזור ורמות גימור:

יונדאי ולוסטר נמכרת במחירים של החל מ-110 אלף שקלים ועד ל-150 אלף שקלים עם תיבת שישה הילוכים ידנית או שישה הילוכים כפולת מצמדים DCT ובשלוש רמות גימור. מכונית המבחן הגיע עם תיבת הילוכים DCT וברמת גימור Premium במחיר של 124,900 שקל. רמת האבזור הבסיסית כוללת מסך מגע, שליטה מההגה על מערכת השמע (טובה באיכותה) ומחשב הדרך, מזגן מכני, חיבור USB+Ipad+AUX, שלוש חלונות חשמל, תאורת LED ליום, חישוקי 17 אינצ' קלים ועוד. רמת הגימור פרמיום מוסיפה, קיפול חשמלי למראות, לוח שעונים מתקדם, מחזיק משקפי שמש וזהו פחות או יותר. רמת הגימור Elite כבר מוסיפה גג נפתח, חישוקי 18 אינצ' קלים, ריפודי עור, כניסה והתנעה ללא מפתח, חיישני רוורס מקוריים, מערכת בקרת שיוט, קישורית BT ומערכת שמע פרמיום. רמת גימור זו נמכרת רק עם תיבת הילוכים DCT במחיר של 149,900 שקל. מפרט מלא ומחירים בתחתית הכתבה.

ינדאי ולוסטר – יוצאים לדרך.

לפני הכל נציין עבודה חשובה. יונדאי ולוסטר היא לא מכונית ספורט, בטח שלא עם יחידת ההנעה הנוכחית שלה (גרסת טורבו 208 כ"ס כבר בדרך), אך היא כן מספקת תחושה ספורטיבית לנהג, היא כפית לנהיגה, תיבת ההילוכים כפולת המצמדים טובה מאוד ובת לוויה מוצלחת למנוע ה-GDI בו אנחנו פוגשים לראשונה בישראל. הולוסטר היא בהחלט מסוג המכוניות שאתה מעדיף לנהוג בהן ללא GPS ולטעות בדרך.

יונדאי ולוסטר מצוידת במנוע 1.6 ליטר GDI עם הזרקת דלק ישירה המייצר הספק של 140 כ"ס ב-6,300 סל"ד ומומנט של 17 קג"מ ב-4,850 סל"ד. את יחידת ההנעה הזו יונדאי שידכה לתיבת שישה הילוכים ידנית או כמו במכונית המבחן לתיבת הילוכים כפולת מצמדים עם שישה יחסי העברה הנקראת ביונדאי DCT.

כפי שאתם יכולים להבין מדף הנתונים, ביצועים מסמרי שיער בקו ישר זה לא הסיפור של ה-ולוסטר, לכך תאלצו להמתין לגרסת הטורבו בשנה הבאה. מה שכן תקבלו מיחידת ההנעה הזו זו מכונית זריזה וחסכונית באופן מרשים. קצב התנועה של הולוסטר מספק בהחלט בעיקר בזכות משקל נמוך יחסית של1,200 ק"ג וכמובן בזכות תיבת ה-DCT, אך צריך לגרום למנוע הזה לעבוד שכן רק מעל ל-3,500 סל"ד נמצא רוב כוחו. כאשר תביאו אותו לשם, הוא ישמח לעבוד, הוא לא מתלונן או צווח ואין לו כל בעיה לשהות בחלקו העליון של מד הסל"ד כמה שתרצו.

זו הפעם הראשונה בה אנו פוגשים את תיבת ה-DCT כפולת המצמדים של יונדאי ויש לנו כמעט רק מילים טובות לספר עלייה לכן נתחיל דווקא במה שפחות טוב. בכדי לאפשר שילוב חלק עד כמה שניתן בין הילוך ראשון לשני, ישנה תחושה של החלקת מצמד ביציאה מהירה מהמקום הנמשכת לכחצי שנייה ולכן היציאה מהרמזור לא מיידית או זריזה כמו ב-i35 למשל והיא כוללת סחרור צמיגים, אך למעט ההשהיה הקצרה הזו, זו כנראה תיבת ה-DCT היותר בוגרת, חלקה ושלמה שיש כיום בהיצע. עוד נקודת חובה קטנה היא ששומעים היטב את העברת ההילוכים בתיבה בנהיגה בפקקים, אך שם התיבה מתגלה כלא מציקה כלל כמו שאר התיבות האלו.

לתיבת ה-DCT שלושה מצבי פעולה: אוטומט מלא (אך עם אפשרות להתערבות ידנית), מצב ספורט וידני חצי מלא עם אפשרות להעברת הילוכים מהידית או ממנופים על ההגה (חצי מלא כי התיבה תעביר הילוך במנתק ההצתה). במהלך רוב המבחן, נהגתי רק במצב הידני פשוט כי זה כיף יותר, זה עובד מצוין והחלפות ההילוכים מהירות וחלקות ומאפשרות נהיגה ספורטיבית. צריך לציין שגם במצב הספורט האוטומטי, ניתן לנהוג באופן ספורטיבי כאשר התיבה שומרת על הסל"ד הנכון לפי סגנון הנהיגה ומגיבה מספיק מהר לפקודת הדוושה, אך זה פשוט פחות כיף מהמצב הידני המצוין והתפעול המוצלח מההגה.

איך הכל מרגיש כיחידה אחת על הכביש? התחושה הראשונית שה-ולוסטר מספקת היא תחושה של רכב איכותי/פרמיום, מוצק וזריז. ההתנהלות עם הולוסטר קלה בעיר ומהנה בכביש המהיר עם יכולת שינוי כיוון מהירה ומיידית. עקיפות מתבצעות בקלות עם נתון תאוצת ביניים טוב בהחלט של 8.5 שניות בהאצה מ-80 ל-120 קמ"ש (במצב אוטו') ושיוט במהירויות גבוהות במיוחד נעשה בקלילות מרשימה עם יציבות כיוונית טובה מאוד. נציין לטובה את הבלמים שהם עוצמתיים, נשכניים ולא מתעייפים בקלות.

רעשי כביש ורוח מודחקים היטב ובנהיגה רגועה גם רעש המנוע לא חודר במיוחד לתא הנוסעים. אך מרכב שכזה, מצפים גם לצליל מפלט עמוק ונחוש. יונדאי באמת שניסתה לעשות את זה, ואם תפתחו את החלון במהירות עירונית תוכלו לשמוע משהו שמגיע מאחור, אך כאשר לוחצים חזק על הגז, מה שתשמעו זה את צליל המנוע, שהוא אמנם מודרני מאופק ולא מתכתי, אך זה עדיין סאונד ממנוע 1.6 ליטר בלבד.

המתלים המכוילים על הצד הקשיח ב-ולוסטר, מספקים נוחות נסיעה טובה למדי על כבישים סלולים היטב, אך מעבר לאותם כבישים היא קופצנית ומקפיצה על גבי שיבושים ומעמידה למבחן את איכות ההרכבה ואת גב הנהג. לתא הנוסעים שלום והוא מצידו, לא השמיע תלונה אחת. הגב שלי? קצת פחות נהנה, אך איכות ההרכבה שלו מאז הצבא גם כך לא משהו.

אותו כיול קשיח של המתלים אשר פוגע בנוחות הנסיעה, לפחות משלם דיבידנדים בהתנהגות הכביש ומספק ל-ולוסטר תחושה של מכונית ספורטיבית מהשורה. ה-ולוסטר מרגישה קלת רגליים או במקרה שלה קלת צמיגים (אך לא תזזיתית באופן מטריד) והיא ששה לשנות כיוון להיכן שהנהג יפנה את ההגה והיא עושה זאת יחד עם רמת אחיזה גבוהה ,זוויות גלגול מינימליות וזנב שישמח להצטרף כשצריך. התחושה שהולוסטר מספקת לנהג היא שאין לה מגבלות ושהיא יכולה לעשות הכל, רק צריך להפנות את ההגה לכיוון והיא תיקח אותו לשם. לי זה הזכיר את המיני של ב.מ.וו בה הזדמן לי לנהוג יום אחד לפני המבחן, וזו לא פחות ממחמאה ענקית ל-ולוסטר. זו תחושה מהסוג הנכון שמספקת הרבה כיף למי שמבין את המגבלות, אבל זו בעיקר תחושה סובייקטיבית ולא אובייקטיבית למרות שמה שחשוב באמת זו התחושה הסובייקטיבית.

אובייקטיבית, למרות שהיכולות גבוהות יחסית למשפחתית, הן לא גבוהות במיוחד ובקרת היציבות ממהרת להתערב. אך מה שבעיקר מפריע ל-ולוסטר להיות באמת מכונית מהשורה הראשונה זהו ההגה החשמלי שלא מצטרף לחגיגה. הוא אמנם מדויק יחסית ומהיר ובעל הקשחה לינארית טובה בהתאם למהירות הנסיעה, אך הוא לא מספר לנהג כמעט דבר על מה שעובר על הגלגלים הקדמיים וזה כמובן פוגם בהנאה ובמיצוי היכולת ולא אחת גורם לתחושת “ריחוק” בין הנהג למכונית. על אף האמור לעיל, רוב הנהגים כיום שכבר רגילים להגאים עם תגבור חשמלי, יאהבו את ההגה הזה ובכלל את היכולות של הולוסטר, אם אני נהניתי אז מדוע שגם הם לא?.

דבר אחד עיקרי נרשום לחובתה של הולוסטר בכל הקשור בהתנהגות הכביש. היא מגיבה באופן חריף מידי לבלימה או הרפיית דוושה מהירה בתוך הסיבוב ועוברת מהר מידי ממצב של תת היגוי למצב של היגוי יתר מוחשי. זה עשוי להפתיע נהגים חסרי ניסיון ובסיבובים ארוכים ומהירים מאוד זה מפריע ודורש הכרות טובה של הנהג עם הרכב. מצד שני, זה כיף בכבישי נהיגה עם סיבובים הדוקים ומאפשר לנהג את ה-ולוסטר גם דרך דוושת הגז (ותיבת ההילוכים שמשתפת פעולה), מה שמאפשר נהיגה חוליגנית שמעלה חיוך רחב ומה שמבדיל סתם מכונית ממכונית שהיא באמת מהנה.

צריכת הדלר בסיום המבחן עמדה על 9.5 ק"מ לליטר. הייכן החסכון אתם שואלים? הכל כמובן תלוי במה שרגל ימין שלכם עושה והולוסטר מעודדת אותה ללחוץ. כאשר לא לחצנו ונהגנו במתינות יחסית, צריכת הדלק הבינעירונית עמדה על 16.7 ק"מ לליטר, נתון מרשים ביותר.

יונדאי ולוסטר – סיכום מבחן:

יונדאי ולוסטר היא מכונית שקל להתאהב בה. למרות שאין לה מנוע רב און, הגה מתקשר או יכולות גבוהות במיוחד, היא מאוד כיפית לנהיגה ומספקת לנהג תחושה של מכונית ספורטיבית הן במראה החיצוני, בתא הנוסעים ובדרך ההתנהלות שלה על הכביש. יש לה תא נוסעים איכותי המקפיץ את יונדאי כמה רמות מעלה לחברת הטובות ביותר ויחד עם רמת האבזור הגובהה ותג המחיר האטרקטיבי המתחיל מ-110 אלף שקל, אין לי ספק שליונדאי יש קלף מנצח ביד שיחייב את המתחרות לעשות חושבים, כי ביחס התמורה למחיר, היא פשוט נותנת יותר.

הולוסטר אמנם לא תחליף מכונית האצ'בק משפחתית, אך עכשיו לראשונה משפחה צעירה עם ילדים, בהחלט יכולה להסתדר עם מכונית קופה שונה ופרקטית שניתן לחיות איתה ביום יום, כולל הסעת ילדים, קניות בסופר או ביקור באיקאה עם קיפול המושבים, וזה בדיוק הסיפור של הולוסטר בגרסתה הזו.

עם הולוסטר, יונדאי מתחילה את הסבב הבא שלה בשיפור המתמיד והמתמשך שלה, ואם בעבר אמרנו שבכל הקשור בהנדסה יונדאי נמצאת עם הטובות ביותר, עכשיו יונדאי נמצאת בכל התחומים עם הטובות ביותר ולמעשה, עולה עליהן בחשיבה מקורית, איכות טובה ובתמורה מצוינת למחיר. יונדאי, שלא כמו פוליטיקאי, מתכוונת ומבצעת את מה שהיא אומרת: "פרימיום נגיש".

יונדאי ולוסטר 1.6GDI אוטו' 2011 יונדאי ולוסטר מפרט מלא:
שנת הצגת הדגם	2011
מנוע	4 צילינדרים
נפח	1,591 סמ"ק
הספק	140 כ"ס ב-6,300 סל"ד
מומנט	17 קג"מ ב-4,850 סל"ד
0-100 קמ"ש	10.3 שניות
מהירות מרבית	200 קמ"ש
הנעה	קדמית
תיבת הילוכים	6 הילוכים רובוטית כפולת מצמדים DCT
תצורת מרכב	קופה 4 דלתות
אורך/רוחב/גובה	4,220 מ"מ/1,790 מ"מ/1,399 מ"מ
בסיס גלגלים	2,650 מ"מ
צמיגים	215/45 R17
משקל	1,230 ק"ג
צריכת דלק (יצרן)	16.1 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן	9.5 ק"מ לליטר
מבחני ריסוק (KNCAP)	5 כוכבים
בטיחות	6 כריות אוויר EBD + ABS + ESP + VSM + HAC