קיה ריו ידנית: מבחן דרכים – התקבלה לאירופה

קיה ריו 2012 החדשה 1.2 ידנית האצ'בק במבחן: הריו הזולה בהיצע, מציעה תא נוסעים מרווח במיוחד, נוחות נסיעה טובה ומנוע קטן נמרץ וחסכוני, האם הקוריאנית החדשה משחקת במגרש של הגדולים?

בדרך כלל נהוג להשוות דגם חדש לדגם המוחלף, אך במקרה של הריו החדשה ולמעשה בכל דגמי קיה החדשים, ההבדל הוא כל כך משמעותי לעומת הדגם היוצא, שפשוט אין טעם להזכיר כאן את הריו היוצאת, מה גם שהריו החדשה, היא מכונית חדשה לחלוטין ללא כל זכר לדגם היוצא משום בחינה.

קיה, היא אחת מחברות הרכב הצומחות ביותר בעולם, במיוחד בארה"ב וסין וכאן בישראל, אף עוד יותר, כאשר את 2008 (השנה בה עברה מסמל”ת לטלקאר), סיימה קיה במקום ה-17 בטבלת המסירות עם 3,146 רכבים ואת 2011 סיימה קיה במקום הרביעי עם 15,606 רכבים. היעד הבא של קיה, זה השוק האירופאי, השוק אולי הכי שמרני בטעם שלו ברכבים (תשאלו את היפנים) ולשם מטרה זו, קיה תכננה את הריו החדשה במיוחד לטעם האירופאי. עכשיו נותר לי לצאת לדרך ולבדוק עד כמה קיה עברה על ספר ההוראות לתכנון סופרמיני אירופאית והאם הריו החדשה יכולה לשחק במגרש של הגדולים.

קיה ריו האצ'בק 2012 החדשה – עיצוב חיצוני:

ריו האצ'בק החדשה, לא מציעה אולי עיצוב מהפכני כמו הספורטאז', אך היא בהחלט מכונית נאה למראה ובעיקר, היא נראית כמו מכונית גדולה, מודרנית ובוגרת, כזו שיכולה לפנות לקשת רחבה של לקוחות. אם החזית אומרת כולה קיה, עם גריל "אף הטיגריס" (ותאורת LED בדגם EX) מאחור, קיה ככל הנראה עדיין לא גיבשה סימן היכר למותג והיא מזכירה במידה מסוימת את הדור הקודם של סיאט לאון.

בכל מקרה ולמרות שלא מדובר בדגם מעוצב במיוחד או פורץ גבולות בעיצובו, מכל זווית אפשרית הריו החדשה נראית בעלת מראה מגובש, הרמוני ונאה. אין ספק שהטעם האירופאי, היה נר לרגלי המעצבים של הריו החדשה שלא מזכירה שום דבר שמגיע בדרך כלל מהמזרח ושלא תמיד קל לעיכול עבור הצרכן האירופאי הממוצע.

קיה ריו האצ'בק 2012 החדשה – תא הנוסעים:

התחושה הראשונה המתקבלת ברגע שמתיישבים במושב הנהג של הריו החדשה, זה שהיא מרווחת במיוחד. לריו החדשה יש אמנם מידות מהגדולות בקטגוריה (2.57 מטר בסיס גלגלים ורוחב של 1.72 מטר), אך אלו עדיין מידות של סופרמיני/קומפקטית ולמרות זאת, בזכות עיצוב והנדסת אנוש נכונה/חכמה של תא הנוסעים, הריו החדשה מרגישה מרווחת ואוורירית במיוחד מעמדת הנהג או הנוסע שלצידו לעומת המתחרות שלה.

תחושת המרווח הזו הושגה בזכות עיצוב תא נוסעים מאופק (אירופאי?) עם דשבורד ישר לחלוטין ללא כל קימורים הנמתח לרוחבה של המכונית. ביחד עם שמשה קדמית הנמצאת הרחק לפנים ומכניסה הרבה אור, ועם תנוחת נהיגה שהיא חצי גבוהה חצי נמוכה, כלומר תחושה שיושבים יותר בתוך הרכב ולא על הרכב כמו בחלק מדגמי הסופרמיני, הנהג זוכה לתחושה שהוא נמצא ברכב מרווח, גודל ובעיקר בוגר וקרוב יותר בתחושה למשפחתית מאשר סופרמיני. תלונה עיקרית אחת, היא שהקונסולה המרכזית מרגישה "שוממת" עם עודפי פלסטיק שחור מסביב למערכת השמע וזאת בשל העבודה שבמקום מערכת השמע המקורית, בשאר העולם ניתן לקבל (לפי רמת הגימור) גם מסך מגע מרכזי גדול התופס את רוב השטח המדובר.

קיה ריו הידנית, מוצעת רק ברמת גימור LX הנבדלת לא רק ברשימת האבזור מרמת הגימור EX הגבוהה יותר, אלא גם באיכות החומרים. ברמת גימור LX, כל הפלסטיקה שחורה (מידי) וקשיחה, אך הטקסטורה שהוטבעה בפלסטיקה מודרנית למראה ונעימה לעין, כך שלמרות שמדובר בגרסת בסיס, היא כלל לא מרגישה זולה. ברמת הגימור EX, כבר זוכים לחומרים רכים בדלתות ובדשבורד, כמו שהאירופאים אוהבים, המוסיפים מגע של איכות לתא הנוסעים. בנוסף, ברמת גימור EX ניתן לבחור בשילוב של שני גוונים, חום ושחור, המוסיפים מגע של איכות לתא הנוסעים. איכות ההרכבה טובה למדי והכל מרגיש מהודק למקום.

קל להתמקם בעמדת הנהג של הריו החדשה. עם מושב מתכוון לגובה והגה עם כיוון מלא וטווח רחב במיוחד, קל למצוא תנוחת נהיגה טובה עבור כל נהג, לא משנה מה גודלו או גובהו. לריו מושבים נוחים למדי עם תמיכה טובה לגב התחתון, אך הם קצת מתעייפים ומתרככים לאחר מספר שעות מאחורי ההגה. רק תלונה אחת בתחום הזה, נהגים נמוכים או כאלו היושבים קרוב במיוחד, עשויים למצוא את ברך ימין שלהם פוגשת בפינה המתכתית של הקונסולה המרכזית.

אם מלפנים הריו מרגישה מרווחת במיוחד ואוורירית, מאחור הסיפור קצת שונה. אמנם יש מקום יותר ממספק לקטגוריה עבור שני נוסעים מבוגרים ולא נמוכים, גם מאחורי נהג גבוהה יחסית, אך בשל חלונות צרים יחסית מאחור וספסל הממוקם נמוך, ישנה תחושה קלאוסטרופובית במעט. בניגוד ללא מעט רכבים, בזכות רצפה שטוחה יחסית מאחור, הנוסע האמצעי במושב האחורי לא מרגיש בעונש ורק מרווח הכתפיים יגביל את גילו/גודלו. את גב הפלסטיק של המושבים הקדמיים המכילים רשת אחסון שימושית, היה עדיף שלא להתקין ברכב שהוא מקטגוריה מאותגרת בסיס גלגלים, משהו שסתם יכול להציק לברכיים.

תא המטען של הריו החדשה, הוא פחות או יותר המקסימום שאפשר לקבל בקטגוריה עם נפח נתון של 288 ליטר. שפת הטענה נמוכה תאפשר הטענה קלה, רק חבל ששפת הפריקה גבוהה יחסית ותדרוש מאמץ בהוצאת מטען כבד. קיפול המושבים, יגדיל את נפח תא המטען ל-923 ליטר, אך תישאר מדרגה קטנה בין רצפת תא המטען לגב המושבים. בתחתיתו של תא המטען נמצא גלגל חלופי בגודל מלא.

אחת הסיבות לעלייתה המטאורית של קיה בעולם ובישראל היא השיפור המתמיד בעיצוב ובאיכות המוצר הכוללת. גם בריו החדשה, כבר ניתן להרגיש בעוד שיפור באיכות עם כפתורים המרגישים איכותיים לתפעול כמו הטובות שבקטגוריה. מספיק להרגיש את השינוי באיכות הפעולה של הפקדים על ההגה או בשיפור באיכות הסאונד של מערכת השמע בכדי להבין שבקיה לא ממתינים דור שלם בכדי להציג התקדמות, לא רק מול דור קודם אלא גם מול דגמים חדשים כגון הספורטאז' לדוגמה.

הנדסת האנוש בריו החדשה, כרגיל בקיה, היא מהטובות שיש והכל ברור ופשוט לתפעול וגם איכותי למדי. ישנה הפרדה ברורה בין פקדי מערכת השמע (סבירה למדי באיכותה) לכפתורי המיזוג, כאשר זה האחרון זוכה לשורת פקדים בסגנון קלידים, שזה לא רק מקורי ונאה, אלא גם ברור וקל לתפעול במיוחד. כמו כן, הכל נמצא אל מול עיניי הנהג ולא נמוך מידי כך שאין כל צורך להוריד את המבט כלפי מטה לזמן ממושך.

בתחום הפרקטיקה, הריו החדשה לא מפשלת ולשימושם של הנוסעים עומדים שני מחזיקי כוסות נוחים לשימוש שהאחד מתאים לפחיות משקה והשני גם לכוסות גדולות, ישנם ארבעה מחזיקי בקבוקים בדלתות כאשר השניים מלפנים לעד 1.5 ליטר ומאחור לחצי ליטר. יש מקום לסלולרי ולכל הדברים הנגישים ותא הכפפות גדול במיוחד. במקום משענת מרכזית שאין בדגם הידני, זוכים בעוד נפח אחסון מכובד בין המושבים. בנוסף תמצאו גם שני שקעי 12V לטעינת סלולרי ומכשיר GPS במקביל, עם תא אחסון פתוח ייעודי גם למכשירים סלולריים גדולים במיוחד, היה רצוי להוסיף תחתית גומי המונעת שריטות והחלקה של המכשיר בתא.

קיה ריו החדשה, נמכרת כאמור בשתי רמות גימור, LX ו-EX הגבוהה. הגרסה הידנית הנבחנת במחיר של 81,900 שקל, נמכרת רק ברמת הגימור LX כאשר רשימת האבזור כוללת בין היתר: מערכת שמע מקורית עם תפעול מההגה וכניסות USB+AUX, מחשב דרך מלא, מזגן מכני, כניוון גובה למושב הנהג, כיוון מלא להגה, תאורה קדמית ליום (LED ב-EX), ארבע חלונות חשמל, מראות חשמל ומחוון החלפת הילוכים בלוח המחוונים לשיפור צריכת הדלק (יעיל רק במישור). בתחום הבטיחות, לריו שש כריות אוויר, בקרת יציבות ESP +VSM וציון של חמישה כוכבי בטיחות במבחני הריסוק NCAP.

קיה ריו 1.2 ידנית – יוצאים לדרך:

קיה ריו הידנית, מוצעת עם מנוע 1.2 ליטר המוכר מהפיקנטו האוטומטית, אך שעבר ליטוש לטובת פעולה חלקה יותר ורעש מופחת וזה בהחלט מורגש הן בנסיעה עם רעש מעודן יותר בסל"ד גבוהה והן בעמידה ברמזור, שם המנוע כלל לא נשמע או מורגש. למנוע הספק של 85 כ"ס ב-6,000 סל"ד ומומנט של 12.3 קג"מ ב-4,000 סל"ד גבוהים. המנוע משודך לתיבת חמישה הילוכים ידנית ודף הנתונים יספר לנו על ביצועים של 13.1 שניות 0-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 172 קמ"ש. צריכת הדלק המשולבת לפי נתוני המעבדה, עומדת על 19.6 ק"מ לליטר.

בספר ההוראות, הלא כתוב, ל"איך בונים מכונית עם מנוע קטן שעיקר ייעודה עירוני”, אחד הסעיפים יאמר שיש לתכנן את המנוע עם עדיפות למומנט מרבי בסל"ד נמוך, גם אם זה על חשבון ההספק. במקרה של הריו כמו שדף הנתונים מרמז, זה לא כך והמומנט המרבי מגיע מאוחר יחסית. פתרון עוקף מקובל, הוא שימוש בתיבת הילוכים עם יחסי העברה קצרים, אך גם זה לא המקרה בריו החדשה עם יחסי העברה ארוכים והילוך שני המגיע ל-90 קמ"ש בקלות.

בפועל, הריו אכן סובלת ממחוסר מסוים במומנט בסל"ד נמוך, המורגש בעיקר בעליות או ברצון להאצות זריזות שם נדרשת לרוב הורדה של שני הילוכים לפחות. למרות זאת, עבור רוב הנהגים ועבור הייעוד העיקרי של הריו הידנית שזה חיסכון בצריכת הדלק, הריו מספקת קצב נסיעה מספק בהחלט, גם כאשר נוהגים רגוע וחסכוני, קצב שממש לא ישאיר אתכם מאחורי התנועה שמסביב.

כאשר כן רוצים לקבל את עיקר המיץ של המנוע הזה, הריו שמחה לספק אותו ומנפיקה קצב התקדמות זריז ומפתיע למדי עבור הנפח הצנוע הזה, בצורה הרבה יותר משכנעת (ומלוטשת) לעומת רנו קליאו הידנית שבחנו לא מזמן. בכדי להשיג זאת, יש להביא את המנוע ל-4,000 סל"ד, שם יש לו הרבה אוויר עד לקו האדום. בתחום סל"ד זה המנוע אמנם משמיע קולו, אך בצורה מעודנת ומודרנית ולא מתכתית או צורמת. תאוצות ביניים מסתכמות בזמן סביר ביותר לנפח המנוע הצנוע, עם כ-12 שניות בין 80-120 קמ"ש (רנו קליאו 1.2 ידנית כ-14.8 שניות).

בת לוויה מוצלחת למנוע היא ידית ההילוכים המציע תפעול מדויק ומלוטש (כל עוד עדינים בתפעולה) ודוושת מצמד רכה במיוחד שנוחה לשימוש יום יומי, רק חבל שהיא לא מאפשרת להרגיש את נקודת החיבור במדויק. מענה חלקי לכך הוא שלפחות בעמידה במדרון, ישנה מערכת HAC-מערכת סיוע לזינוק בעליה.

בנסיעה בכבישים בינעירוניים/מהירים, בידוד הרעשים בריו החדשה מתגלה כטוב למדי ביחס לקטגוריה, למעט רעש רוח מוחשי מדי מכיוון המראות במהירויות של 100 קמ"ש ומעלה. לאותו שקט תורם גם הילוך חמישי ארוך למדי (100 קמ"ש ב-2,750 סל"ד ו-130 קמ"ש ב-3,500 סל"ד), כך שהמנוע לא נשמע בשיוט בכביש המהיר והריו מספקת נינוחות נעימה בנסיעה בינעירונית ואין כל בעיה לשייט עם הריו הידנית גם במהירויות גבוהות במיוחד. נקודת ביקורת אחת לנסיעה מחוץ לעיר היא שלהגה חסר מרכוז יציב ונדרשים תיקונים קלים מידי פעם, ככל הנראה זה עניין של בחירת תוכנה עבור התגבור החשמלי של ההגה.

הריו החדשה, למרות כיול מתלים על הצד הקשיח יותר של הסקלה, מספקת נוחות נסיעה טובה מאוד בעיר ומחוץ לעיר כאשר המתלים שלה יודעים לטפל כמעט בכל סוגי השיבושים עם פעולת מתלים שקטה. רק במפגש עם רצף שיבושים או בור זדוני, הריו לא מצליחה להתמודד. נוחות הנסיעה הזו בהחלט מציבה אותה עם הטובות ביותר. זהו סוג של כיוון חדש לכיול המתלים בקיה שלא פגשנו בדגמים ישנים שלה ובהחלט כזה המייעד אותה להתחרות עם הטובות שבהיצע האירופאי.

נוחות הנסיעה הטובה, לא באה על חשבון התנהגות הכביש. זו אולי לא משעשעת במיוחד והריו גם לא תוכננה לכך ממש, אך הריו מציעה שפע של אחיזה (גם עם הצמיגים הירוקים של רמת הגימור LX) והתנהגות מאוזנת וצפויה עם שליטה טובה במרכב, שכמו נוחות הנסיעה, מציבה את הריו ברמה הגבוהה ביותר שיש לקטגוריה להציע. לאותה התנהגות אפשר להוסיף בלמים טובים המספקים עצמה נאותה, כך שהריו תרגיש מאוד בוגרת ובטוחה בידיים של כל נהג ומידי פעם, אפילו חביבה לנהיגה בכבישים בהם הכוח לא משחק תפקיד.

ההיגוי של הריו מהיר ומדויק יחסית ולא מנותק לחלוטין, אך התחושה היא מלאכותית למדי וגם חבל שבדגם הבסיס, אין ציפוי עור להגה, אלא פלסטיק נוח לאחיזה אך לא נעים במיוחד למגע. זו ביקורת עבור כל יצרני הרכב, משהו שאני לא מצליח להבין מדוע רוב היצרנים לא משקיעים קצת יותר ברכיב היחידי ברכב בו הנהג נוגע באופן רצוף (כך אני מקווה לפחות!) לכל אורך הנסיעה.

צריכת הדלק לאורך המבחן, עמדה על 12.8 ק"מ לליטר וזאת בעיקר כי מאוד כיף למשוך את הריו למחוזות לא לה. מכיוון שזו מכונית שעיקר ייעודה זה להוות פתרון תנועה חסכוני יחסית, אז גם בוצע נסיעה בקצב רגועה יותר (אך לא במיוחד) שכללה תמהיל נסיעה של 40% עירוני ו-60% בינעירוני, אז צריכת הדלק עמדה על 15.4 ק"מ לליטר. אציין שמכונית המבחן הייתה חדשה לחלוטין עם 10 ק"מ על השעון בתחילת המבחן, כך שנתון זה יהיה טוב יותר עם הזמן.

קיה ריו 2012 החדשה, 1.2 האצ'בק ידנית – סיכום מבחן:

קיה ריו החדשה אולי לא פורצת גבולות בקטגוריה, אך היא מציע סך של תכונות המציבות אותה עם הטובות שבהיצע. בכל מכונית יש פשרות, במיוחד ככל שהן קטנות יותר והחכמה היא לדעת לתפור חבילה כוללת שתקסום ללקוחות ואת זאת, הריו החדשה יודעת לעשות היטב.

קיה עם הריו החדשה, מציעה תפירה נכונה של איכות, אבזור, נוחות, מרווח ומחיר, לידי מכונית סופרמיני מהטבות שיש. זה עוד יותר בא לידי ביטוי בגרסה הידנית הנבחנת אשר מתומחרת היטב ומציע מכונית חסכונית מרווחת ומאובזרת, אך עם תחושה שלא חסכו בדבר.

אז האם הריו החדשה יכולה סוף סוף להתחרות באירופה ובסופרמיני האירופאית? בהחלט שכן, הרבה יותר טוב ממה שהן היו רוצות. לכך תוסיפו שבע שנות אחריות (3 מלאות ו-4 לרכיבים העיקריים) שאף מתחרה לא מציעה, מה שמספק את החותם לכך שהריו החדשה לא רק לאלטרנטיבה טובה, אלא אלטרנטיבה מובילה.

קיה ריו האצ'בק 1.2 ידנית LX קיה ריו האצ'בק מפרט מלא:
שנת הצגת הדגם	2011
מנוע	4 צילינדרים GAMMA CVVT
נפח	1,248 סמ"ק
הספק	85 כ"ס ב-6000 סל"ד
מומנט	12.3 קג"מ ב-4000 סל"ד
0-100 קמ"ש	13.1 שניות
מהירות מרבית	172 קמ"ש
הנעה	קדמית
תיבת הילוכים	5 הילוכים ידנית
תצורת מרכב	5 דלתות האצ'בק
אורך/רוחב/גובה	4,045 מ"מ/1,720 מ"מ/1,455 מ"מ
בסיס גלגלים	2,570 מ"מ
צמיגים	185/65 R15
משקל	1,102 ק"ג
צריכת דלק (יצרן)	19.6 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן	13.1 ק"מ לליטר
מבחני ריסוק (NCAP)	5 כוכבים
בטיחות	6 כריות אוויר EBD + ABS + ESP +TSC + VSM +ESS + HAC