קיה סורנטו: מבחן דרכים - סופר דיזל

קיה סורנטו 2010 מבחן: הסורנטו החדש, מציעה יחידת הנעה מהטובות שיש, התנהגות כביש טובה ומרווח מצוין לנוסעים, יצאנו לבדוק מדוע לא רואים אותו מספיק על הכביש.

קיה סורנטו הוא להיט מכירות של קיה בארה"ב, למעשה גם קיה סול היא כזו והיא המכונית הנמכרת ביותר של קיה בארה"ב. שתי המכוניות האלו: סורנטו, ה-SUV המגודל וסול המשפחתית הצעירה והמעוצבת, לא כל כך זוכות להכרה והצלחה בשוק הישראלי. לגבי הסול, עוד נחזור אליה בכתבה נפרדת. את הסורנטו החדש, לקחנו לנסיעת מבחן להבין מדוע אוהבים אותו מאוד שם וקצת פחות כאן.

לפני שניגש לסורנטו החדש, נזכיר את השוני העיקרי מהדגם היוצא, הדור הראשון של הסורנטו. כמו כל יצרני הרכב, גם בקיה הבינו ש-90% מהרוכשים, נוסעים 100% מהזמן בכביש ומזמן כבר רכבי שטח /פנאי הם התחליף האפנתי למיניוואן להסעת זאטוטים , כך שבקיה ויתרו על שלדת הסולם ועברו לשלדה אחודה המתאימה יותר לכביש, קיצרו את מהלך המתלים, הנמיכו את המרכב ולמען 10% הנותרים, השאירו הנעה כפולה, נעילת דיפרנציאל ובקרת ירידה במדרון. כלומר הסורנטו החדש פונה לכביש ומשאיר את המינימום ההכרחי לשטח. המידות נותרו כמעט זהות לחלוטין למעט תוספת של 10 ס"מ לאורך ונוספה שורת מושבים שלישית.

קיה סורנטו – נפגשים לראשונה:

יפה תואר הוא לא. אפשר לומר על הסורנטו החדש מילים כמו מרשים בגודלו, מאסיבי, נראה כמו רכב שטח אמיתי, אך הסורנטו לא מביא בשורה עיצובית כפי שהתרגלנו מדגמי קיה החדשים, במיוחד מול האח הקטן יותר שזכה בשלושה פרסי עיצוב- הספורטאז'. למרות שבאופן מחשיד ולא ברור, זכה הג'מוס החביב הזה ללא מעט מבטים על הכביש ואתם יכולים להיות בטוחים שזה לא בגלל הנהג. ככל הנראה זה בשל העבודה שהוא עוף לא שכיח על כבישי ישראל ואולי הוא נאה בעיני אחרים, מה גם שאי אפשר להתעלם ממד הגודל שלו.

קיה סורנטו - תא הנוסעים:

כמו העיצוב החיצוני ובאופן לא אופייני למה שאנחנו מכירים מדגמי קיה החדשים, תא הנוסעים של הסורנטו שגרתי לחלוטין. העיצוב תכלתי בעיקרו וכל הפלסטיקה השחורה לחלוטין לא מרעננת את האווירה, אלא אם תבחרו בגרסת הפרמיום המוסיפה עור ואור עם ריפוד בצבע בהיר. הפלסטיקה ברובה קשיחה ופשוטה למראה (אך לא זולה) ובמקומות החשובים כמו בדלתות, הריפוד רך ונעים. נדמה כי בקיה "הוציאו" את הסורנטו החדש מהשטח אל הכביש, אך תא הנוסעים נותר ככזה המתאים ללכלוך, אבק ובוץ של רכב שטח טיפוסי.

למרות שתא הנוסעים לא מספק תחושה מהודרת יחסית למחיר, בזכות המרווח הנדיב, הראות הטובה החוצה יחד עם מראות הצד המצוינות, איכות ההרכבה הטובה המתורגמת לתחושת מוצקות בריאה של תא הנוסעים והנדסת האנוש האינטואיטיבית, החיים על סיפונו של הסורנטו נעימים למדי ומיד מרגישים בבית בחברתו. אמנם לא תרגישו בבית של מיליון (זה משתפר מאוד עם חבילת הפרימיום), אך כשתצאו מאולם התצוגה אל הכביש, תבינו שלא הכל בחיים זה פלסטיקה רכה ולסורנטו יש כמה שפנים בשרוול.

תכנון תא הנוסעים של הסורנטו בוצע היטב. הנדסת האנוש טובה והכל נמצא במקום לו מצפים, מה שעושה את החיים בתא הנוסעים לקלים ונוחים מאוד כאשר הכל נגיש,זמין וברור. בתחום הפרקטיקה, תמצאו 9 מחזיקי בקבוקים (6 לכוסות/פחיות), תאי אחסון לרוב כולל אחד שימושי כפול בתחתית הקונסולה המרכזית לכל הדברים הקטנים כולל שקע טעינה. למושב הנהג כיוון חשמלי המאפשר להשיג תנוחת נהיגה טובה ולמרות שבסיסו קשה יחסית, הוא מתגמל בנסיעות ארוכות. כניסה לשורה האמצעית, וזו מתגלה כמרווחת למדי. המשענות ניתנות להטיה במספר זוויות כך שניתן לקבל תנוחת ישיבה של כורסה ביתית וליהנות מחלון הגג הכפול. שורת המושבים השלישית תתאים לילדים בלבד, שם הם זוכים ליחידת מיזוג נפרדת הנשלטת מהמושב האחורי.

תא המטען של הסורנטו, משנה את נפחו בין זעיר לבין סוויטה קטנה. כאשר שורת המושבים השלישית מאכלסת נוסעים, תא המטען כמעט ולא קיים ובקושי הכנסנו את תיק הצילום, זאת למרות שנפחו הרשמי עומד על 258 ליטר. קיפול השורה השלישית אל תוך הרצפה במשיכת פשוטה ביותר של שתי רצועות (ההופכת את הקיפול החשמלי בלנד קרוזר/אקספלורר לאיטית, מיותרת ומעצבנת), מותיר נפח מכובד ביותר של 1047 ליטר שיספיק לכל צרכי המשפחה הישראלית. קיפול השורה השנייה, מותיר נפח בליטרים של 1,900 ליטר, אבל עזבו את המידה הזו, קחו שני מזרנים צבאיים ויש לכם חדש שינה מרווח. אם קשה לכם להירדם תוכלו לספור כוכבים דרך חלון הגג הפנורמי.

רכב המבחן במחיר של 240 אלף ש"ח הגיע ברמת הגימור EX הכוללת: מערכת בקרת אקלים דו אזורית (עם פתחי יציאה לאחור על קורת B), בקרת שיוט, מערכת שמע מקורית (סבירה באיכותה) עם תפעול מגלגל ההגה וכניסות USB+AUX, גג זכוכית פנורמי (קדמי נפתח), חיישני נסיעה לאחור עם תצוגה, מזגן נפרד לשורה השלישית, מושב נהג חשמלי, מראות צד עם קיפול אוטומטי, חיישן אורות ועוד. רמת הגימור פרימיום בתוספת מחיר של 10,000 ש"ח, מוסיף תאורת קסנון, ריפודי עור, כניסה והתנעה ללא מפתח, חיישן גשם, תאורת אווירה בתא הנוסעים וחישוקי 18 אינץ'.

עד כאן, הכל נשמע סטנדרטי יחסית וזה אכן כך, הסורנטו לא מעניק במצבו הסטטי מהחוץ ומהפנים תחושה שמישהו ניסה לעשות כאן משהו מיוחד וזו כנראה המכשלה העיקרית שלו בשוק הישראלי, למרות שיחסית לדגם היוצא, מדובר בשיפור של ממש. אבל כמו בכל מכונית, מה שבאמת חשוב, זה מה שהיא גורמת לאוחז בהגה להרגיש בצורה בה המכונית מתנהלת על הכביש. בתנועה, לסורנטו יש כמה הפתעות בשרוול שגורמות לתהייה מדוע צריך לשלם כ-350 אלף ש"ח על לנדקרוזר שלמעט יכולת שטח טובה יותר (בהרבה), הוא לא מתעלה על הסורנטו.

קיה סורנטו - יוצאים לדרך:

רכב המבחן שהמתין ביציאה מהחניה ליד הסוכנות, זכה לצבע שרק מעצבים יכולים להבין את משמעות שמו: "בז' שרירי", אני מעדיף את הסורנטו בצבע פחות "שרירי" ובלבן פנינה. בחרטומו של הסורנטו הנבחן, ניצב מנוע טורבו דיזל בנפח של 2.2 ליטר, שעליו כבר נאמר מעכשיו, שאם אתם רוצים סורנטו, אז זה המנוע שאתם רוצים: חזק, גמיש ומספק ביצועים מאוד מרשימים כמו האצת ביניים מ-80-120 קמ"ש הדורשת רק קצת יותר מ-6 שניות, נתון מצוין לכל הדעות עבור ג'מוס במשקל של כ-2 טון.

למנוע הדיזל הספק של 197 כ"ס ב-3,800 סל"ד ומומנט בריא של 44.5 קג"מ בין 1,800–2,500 סל"ד. את המנוע, שדכה קיה לתיבת שישה הילוכים אוטומטית (עם תפעול ידני) שהיא טובה מאוד, חלקה ומהירה יחסית, המאפשרת ניצול מיטבי של יחידת ההנעה הזו. אם תרצו לקבל יחידת הנעה טובה יותר או תיבת הילוכים חלקה יותר, תאלצו לפנות למחוזות יקרים בהרבה (לנד רובר), כך שבגזרת המחיר של הסורנטו, זה הכי טוב שתוכלו לקבל!.

הגיע הזמן לזוז. הכנסת המפתח לסוויץ (כפתור התנעה בחבילת פרימיום), חצי סיבוב והמנוע מתעורר לחיים. יחידת ההנעה של הסורנטו דיזל לא שקטה במיוחד, כמו רוב מנועי הדיזל החזקים - קטני הנפח. למעשה, כלל בידוד הרעשים בסורנטו לא מצטיין במיוחד, אך זה לא משהו מטריד כאשר צליל המנוע הוא יותר גרגור כוחני מאשר רעש דיזלי טיפוסי. בכל מקרה אל תצפו לתא נוסעים חרישי נטול רעשי מנוע, גם לא בשיוט.

לחיצה על דוושת הגז ולמעט השהייה קצרצרה עד לכניסת מגדש הטורבו לפעולה והסורנטו מזנק מהמקום בנחישות מפתיעה, כזו המפתיעה גם את הנהג והיה רצוי שדוושת התאוצה תהיה בעלת מהלך ארוך יותר ונשלט יותר. מעבר לאותה השהייה קצרה, יחידת ההנעה הזו מושכת בכל מצב ובכל מהירות וניתן לשייט בנינוחות במהירויות גבוהות במיוחד תוך הצגת יציבות כיוונית טובה המספקת בטחון לאוחז בהגה. גם נתון מכובד של 9.8 שניות 0-100 קמ"ש אומר שלא תהיו האחרונים שעוזבים את הרמזור.

לסורנטו מתלים המכוילים על הצד הקשיח. מצד אחד זה מאוד תורם להתנהגות הכביש הטובה שלו, מצד שני נוצר מצב שהנוחות היא פונקציה של מהירות הנסיעה. בעיר הסורנטו לא מתמודד היטב עם כל מפגע ובכביש הבינעירוני והמהיר נוחות הנסיעה טובה מאוד. עיקר הבעיה של הסורנטו נמצאת במתלה האחורי שלמרות שהוא רב חיבורי מתקדם, כיוון השיכוך וההחזרה לא מוצלח ובמעבר על פסי האטה חלקו האחורי מתנדנד ללא ריסון.

על הכביש:

התנהגות הכביש של הסורנטו חביבה למדי, כמובן כל עוד זוכרים שאתם נוהגים ברכב עם מרכז כובד גובה ומשקל הנושק ל-2 טון.התנהגות הכביש החביבה ואפילו המשעשעת של הסורנטו, כוללת את ההיגוי מוצלח וכמובן את ההנעה הכפולה. לסורנטו ההיגוי מתקשח לפי מהירות הנסיעה באופן לינארי וגם אם הוא מלאכותי במידה מסוימת, הוא לא מנותק, הוא מדויק, מהיר במידה הנכונה ומהסוג המאפשר לנהג להרגיש את הכביש והרכב. למרות המומנט הגבוהה, לא תרגישו בשום מצב כמעט "מלחמת הגה" בעיקר בזכות ההנעה הכפולה.

עם רכבים מסוגו של הסורנטו, קל מאוד להגיע למגבלות והיתרון של הסורנטו שהוא מאוד נשלט גם כשמגיעים למגבלות האחיזה שלו, בעיקר בזכות ההיגוי המדויק, המנוע הבריא, תיבת ההילוכים המהירה וכמובן ההנעה הכפולה שדואגת לשמור את האף בתוך הסיבוב. זה לא רכב המספק ריגושים ממלחמה בכוחות ה-g, אבל זה פשוט חביב ומהנה לכל מי שקצת אוהב לנהוג. הבלמים הם עוד נקודה חזקה של הסורנטו עם עוצה חזקה, דוושה בעלת מהלך פרוגרסיבי ברור והם לא דועכים בשימוש רגיל. כמובן שאם תגזימו תזכו לזוויות גלגול מוחשיות וכניסה של מערכת בקרת היציבות לפעולה, אך גם אז כאמור, הכל נעשה בלי שום דרמה.

בשטח:

כל השינויים שנעשו בדור השני של הסורנט, נועדו לשפר את יכולת הכביש וכתוצאה מכך, יכולת השטח כמובן נפגמה. עם מהלך מתלים קצר המותאם יותר לכביש, מרווח גחון של 18.4 ס"מ בלבד וללא מיגון, נאמר בקצרה שאם שטח קשה הוא התחום שלכם, אז הסורנטו מחוץ לתחום עבורכם, אך אם טיולי שטח לא מאתגרים בסוף שבוע עם המשפחה זה כוס התה שלכם, הסורנטו הוא בחירה מצוינת. צריך לזכור שבשטח, כמו בכביש, על שבילים לא כבושים נוחות הנסיעה האידיאלית תתקבל רק מעל ל-60 קמ"ש. אז, הוא אפילו יותר מהנה לנהיגה מאשר בכביש.

צריכת הדלק לאורך המבחן עמדה על 9.9 ק"מ לליטר וזאת כאשר לא היינו חסכוניים כולל נהיגת שטח לא רגוע בעליל. עוד סיבה טובה להעדיף את יחידת הדיזל מול כל יחידת בנזין שתניב באותם תנאים, במקרה הטוב, 6-7 ק"מ לליטר.

קיה סורנטו – סיכום מבחן:

לקיה סורנטו בעיה אחת עיקרית שהיא המבדילה בין ההצלחה האמריקאית לקצב המכירות המינורי בישראל. עם המיסוי הגבוה בישראל המציב את הסורנטו על תג מחיר בין 230-260 אלף, הסורנטו לא "מציג" כלפי חוץ את תג המחיר ותא הנוסעים בעיצובו ובחומרים, לא מאשרים לנהג שהוא רכב רכב יקר.

אך אם תשכילו לדלג מעבר לכך, הסורנטו הוא רכבי פנאי גדול מהטובים שבנמצא בגזרת המחיר שלו ואף יותר אם שטח קשה לא בתפריט (ר”ע לנד קרוזר). עם התנהגות כביש טובה ואף מהנה, אבזור רב כסטנדרט, הנדסת אנוש מצוינת, מרווח מצוין לנוסעים, איכות הרכבה מעולה וכמובן יחידת הנעה, מנוע+תיבת הילוכים, שהיא לא רק חסכונית אלא מהטובות שיש, המספקת ביצועים טובים מאוד לרכב שכזה המעלים חיוך בכל יום מחדש, הסורנטו החדש הוא בחירה מוצלחת מאוד.

קיה סורנטו 2.2 טורבו EX דיזל אוטו' 2011 מפרט מלא קיה סורנטו:
שנת הצגת הדגם	2009 בישראל 2010
מנוע	4 צילינדרים דיזל
נפח	2,199 סמ"ק
הספק	197 כ"ס ב-3,800 סל"ד
מומנט	44.5 קג"מ ב-1,800-2,500 סל"ד
0-100 קמ"ש	9.8 שניות
מהירות מרבית	190 קמ"ש
הנעה	כפולה 4X4
תיבת הילוכים	6 הילוכים אוטו' עם תפעול ידני
תצורת מרכב	3 דלתות
אורך/רוחב/גובה	4,685 מ"מ/1,885 מ"מ/1,755 מ"מ
בסיס גלגלים	2,700 מ"מ
צמיגים	235/65 R17
משקל	1,959 ק"ג
צריכת דלק (יצרן)	13.5 ק"מ לליטר
צריכת דלק מבחן	9.9 ק"מ לליטר
מבחני ריסוק (NCAP)	5 כוכבים
בטיחות	6 כריות אוויר EBD + ABS + ESP + TSC +HAC