בקרת השיוט האדפטיבית מאפשרת נהיגה סמי-אוטונומית בכבישים בינעירוניים או בפקקי תנועה, אך לפי Euro NCAP מוקדם עדיין, ואף מסוכן, להסתמך עליה בעיניים עצומות.
ארגון הבטיחות האירופאי Euro NCAP, הארגון המבצע מבחני ריסוק ובטיחות לרכבים חדשים באירופה, ערך מבחן ראשון ומקיף למערכת בקרת השיוט האדפטיבית במגוון רחב של דגמים, מרכבי יוקרה כגון אודי A6 ועד לרכבים עממיים כגון הקורולה החדשה.
השורה התחתונה? בקרת השיוט האדפטיבית, מערכת הנהיגה הסמי-אוטונומית הזו, עדיין לא בשלה מספיק. היא אמנם מתפקדת היטב בנהיגה שגרתית, אך נכשלת במקרי חירום.
הארגון החליט לערוך את המבחן לאור העובדה ש-70% מהעונים לסקר בנושא מערכות נהיגה אוטונומיות השיבו כי כבר כיום ניתן לרכוש רכב חדש שיכול לנהג את עצמו. מעבר לעובדה שמדובר בטעות, הבעיה העיקרית בכך היא שנהגים רבים מידי עלולים לסמוך באופן עיוור על אותן מערכות מתקדמות, ועל בקרת השיוט האדפטיבית בפרט, למרות שמערכות אלו עדיין מוגדרות ע״י יצרני הרכב כמערכות תומכות נהג בלבד ולא מערכות המאפשרות להסיר את המבט מהכביש או את הידיים מגלגל ההגה.
בכדי להעניק לצרכנים תובנות ריאליות לגבי יכולות מערכת בקרת השיוט, שהיא הדבר הקרוב ביותר כיום לנהיגה סמי אוטונומית בשימוש מסחרי, הארגון פיתח מבחן הבוחן את המערכת במגוון תרחישים שונים, כגון התקרבות לרכב איטי או עומד בנתיב הנסיעה, מבחן בו רוב הרכבים עמדו בצורה מרשימה, לבין המבחן הקשה מכולם, בו כמעט כל הרכבים נכשלו לחלוטין, מבחן בו הרכב שמלפנים סוטה במהירות מנתיב הנסיעה בכדי להתחמק ממכשול - רכב אחר העומד בנתיב - מבחן המשאיר למערכת זמן קצר ביותר בכדי להגיב.
בנוסף למערכת בקרת השיוט האדפטיבית (ACC) הארגון בחן מערכות נוספות משלימות למערכת בקרת השיוט האדפטיבית. מערכת אחת כזו היא מערכת סיוע להיגוי הדואגת להשאיר את הרכב במרכז נתיב הנסיעה. הארגון בחן גם את פעולת המערכת במרכוז הרכב בנתיב הנסיעה ואת מידת ההתערבות, או חוסר ההתערבות ליתר דיוק, במקרה של תמרון חד כגון התחמקות ממכשול. בכל הרכבים המערכת תפקדה היטב, כפי שהיא תוכננה, וסייעה לנהג לשמור את הרכב במרכז הנתיב אך לא התנגדה לשינוי החד.
מערכת שלישית שנבדקה וחשובה לנהיגה אוטונומית היא מגביל המהירות. במקרה זה חלק מהרכבים הנבחנים צוידה במערכת פשוטה בה הנהג רק קובע את המהירות המרבית לבין מערכות מתקדמות יותר (iACC) בה המערכת מקבלת מידע ממערכת הניווט ו/או ממערכת זיהוי התמרורים ומשנה את מהירות הנסיעה בהתאם. מערכת זו נבחנת באופן שגרתי ע״י הארגון.
לפי הארגון, מערכת בקרת השיוט האדפטיבית של DS וסדרה 5 סיפקו רמה נמוכה יותר של סיוע לעומת שאר הדגמים הנבחנים כך שבמקרים מסוימים, כגון התקרבות לרכב עומד במהירות של 50 קמ״ש, במקום שמערכת בקרת השיוט תבצע בלימה איטית ומבוקרת, מי שנכנסה לפעולה הייתה מערכת הבלימה האוטונומית.
הארגון ציין בנוסף שהמערכת שבטסלה מודל S החשמלית אמנם פועלת בטווח גדול יותר של מקרים ומהירויות אך יכולות אלו היא עלולה לגרום לנהג להסתמך יתר על המידה על המערכת. לדוגמה: בנסיעה במהירות של 130 קמ״ש לקראת רכב עומד מערכת בקרת השיוט האטה את הרכב באופן מבוקר, בעוד שבשאר הרכבים התקבלה התראה בלבד אם בכלל, אך במקרים אחרים המערכת רק השמיעה אזהרה אך לא בלמה או האטה את הרכב.
מערכות בטיחות מתקדמות, בלימה אוטונומית ובקרת סטייה מנתיב אקטיבית במיוחד, הן מערכות חשובות ביותר ואם אתם לפני רכישה של רכב חדש אל תוותרו על אותן מערכות. אלו מערכות שיכולות במקרה חירום להיות ההבדל בין חיים או מוות או פציעה קלה לקשה. את בקרת השיוט האדפטיבית, עם תמיכה בהיגוי או לא, עדיף שתשמרו לפקקי תנועה בלבד ובכל מקרה, יש להתייחס לכל המערכות המתקדמות כמערכות תומכות בלבד ולא מערכות שאמורות להחליף את הנהג.
אודי A6:
ב.מ.וו סדרה 5:
DS7 קרוסבק:
פורד פוקוס:
יונדאי NEXO:
מרצדס C קלאס:
ניסאן ליף:
טסלה מודל S:
טויוטה קורולה:
וולוו V60:
