הונדה חידשה את פנייה של הג'אז לשנת 2011, אך מתיחת הפנים הזו היא מינורית ולא חשובה ועיקר החדשות זו חזרתה של התיבה הרציפה (המצוינת והחסכונית) שהחליפה את התיבה הרובוטית המעצבנת. החדשה הבאמת חשובה, זו הגעתה של הג'אז ההיברידית השואלת את יחידת ההנעה שלה מהאינסייט ולמעשה מציעה את המכונית ההיברידית הזולה בישראל ב-116,900 ש"ח.
קצת על הונדה ג'אז היברידית:
חיצונית, נבדלת ה-ג'אז ההיברידית מה-ג'אז הרגילה בפנסים ראשיים שונים במקצת עם רקע כחול, שבכה קדמית (גריל) ייחודית ושקופה, פגושים שונים במקצת לשיפור זרימת האוויר, פנסים אחוריים בעיצוב שונה ושקופים למראה ופס קישוט בגימור כרום על דלת תא המטען. בתחום הפחות נראה, זוכה הגרסה ההיברידית בפאנלים המכסים את תחתית הרכב לשיפור הזרימה, מערכת בלימה שונה וצמיגים "ירוקים" בעלי התנגדות לגלגול נמוכה יותר. בנוסף זכתה הגרסה ההיברידית להפחתת משקל המביא את משקלה ל-70 ק"ג פחות מזה של האינסייט, מה שבפועל מאפשר יציאה מהמקום החלטית יותר.
למרות שה-ג'אז ההיברידית מגיעה אחרונה לאחר ה-אינסייט וה-CR-Z, היא למעשה הראשונה שתוכננה מאפס כמכונית היברידית, אך בשל ההצלחה העצומה של הג'אז ביפן ובמקומות נוספים בעולם, בהונדה בחרו שלא לעשות ניסיונות עם הדגם המצליח הזה לפני שמערכת ההנעה ההיברידית תוכיח את עצמה כיעילה ואמינה. התכנון המוקדם הזה הוא הסיבה שיש מקום בתא המנוע הקטן למערכת ה- IMA וזו גם הסיבה שמערך הסוללות מאחור היושב מתחת לרצפת תא המטען כמעט ולא "גונב" מקום מתא המטען.
יחידת ההנעה כאמור היא זו המשרתת את האינסייט עם מנוע בנזין בנפח 1.3 ליטר בהספק של 88 כ"ס ומנוע חשמלי בהספק של 14 כ"ס מה שיוצר יחידה המספקת 98 כ"ס ב-5,800 סל"ד ומומנט מרבי של 17.0 קג"מ ב-1,300 סל"ד. המנוע משודך לתיבת הילוכים רציפה עם אפשרות לתפעול ידני של 7 יחסי העברה ומערכת עצור/סע. מערכת ה-IMA היא וותיקה ולא נרחיב מידי בנושא , אך רק נזכיר שכאן מדובר במנוע עזר חשמלי המסייע למנוע הבנזין בהאצות לטובת חיסכון בדלק. בשונה ממערכת ההנעה של הפריוס, כאן לא ניתן למעשה לנסוע על בסיס הסוללות בלבד, מה שיתגלה בהמשך כבעייתי במצבי נסיעה מסוימים. מצד שני, עלות המערכת היא נמוכה הרבה יותר מה שמאפשר להציג מחיר אטרקטיבי מבלי להיענש יותר מידי בצריכת הדלק ברוב מצבי הנהיגה.
תא הנוסעים:
עם מתיחת הפנים, לא השתנה הרבה למעט קצת תוספת של כרום וגוונים שונים וכהים יותר לפלסטיקה, כך שמדובר באותה הג'אז המוכרת ולטובה. למרות מידותיה הקטנות, עם אורך כולל של 3,900 מ"מ ובסיס גלגלים של 2,500 מ"מ, הג'אז היא מכונית מאוד מרווחת, הן מלפנים והן מאחור ל-4 נוסעים מבוגרים. שטח השמשות הגדול תורם לתחושה האוורירית בתא הנוסעים (ומספק גם ראות מצוינת החוצה), הנהג מוצא עצמו מעל לוח המחוונים הנפרש הרחק לפנים ומספק תחושה של רכב גדול ומרווח. זאת גם בזכות צביעה בצבע בהיר של חלק מהפלסטיקה המכסה את קורת A וגולשת במעט לדשבורד יחד עם חלון צד נוסף, נגיעה קטנה של מעצב חכם שעושה את כל ההבדל.
המושבים איכותיים מאוד, נוחים ותומכים ומרופדים בבד איכותי המשלב בד רשת רך ובד קטיפה. ההגה מתכוון לגובה ולמרחק וניתן בקלות למצוא תנוחת נהיגה טובה, שהיא זקופה במידה כיאה לרכב עירוני. תא הנוסעים מבורך בפלסטיקה קשיחה שחלקה מרגישה זולה מאוד באופן שלא מתאים למותג (הפלסטיק במשענת היד בדלת במיוחד). איכות ההרכבה מעולה והנדסת האנוש כמעט מושלמת יחד עם שפע רב של תאי אחסון ואין סוף של מחזיקי כוסות, עטים ניירת ומה שתחפצו. מאחור תמצאו את כסאות "הקסם" הידועים של ה-ג'אז, כאשר בסיס המושב (בחלוקה של 60/40) מתקפל לאחור בקלות ונוצר תא מטען פנימי שיכול להספיק להעברת דירת סטודנטים. את גב הספסל האחורי (40/60) ניתן להשעין לאחור לשיפור הנוחות או לקפל לפנים לקבלת תא מטען שטוח לחלוטין ונוח להעמסה.
האבזור כולל מערכת שמע אינטגרלית קלה נוחה ופשוטה לתפעול באיכות טובה, מערכת בקרת אקלים, 4 חלונות חשמל, מחשב דרך מתקדם המעניק לנהג בכל סיום של נסיעה מדד "ירוק" בצורת פרחים, חלונות כהים מאחור וזהו בערך, לא הרבה, אך מספק בהחלט.
עיצוב הפנים כמו בכל דגמי הונדה הוא הייטקי, עם אין סוף של זוויות, קימורים ומפלסים היוצרים עומס מוגזם על העין של האוחז בהגה, דבר שדורש הסתגלות של ממש גם אם לא שמים לב לזה בהתחלה, זה בהחלט מפריע בעין. לוח המחוונים רחב גדול וקריא עם שלל אורות בצבעים שונים וניתן לשנות את עוצמת ההארה גם אם במצבה המרבי, היא כלל לא מסנוורת או מעיקה בעין בעת נהיגה בחושך.
מד המהירות הוא גם המד האכפתיות הסביבתית שלכם. במרכזו תמצאו הילה המשנה את צבעה מירוק כהה, המציין נהיגה חסכונית, עד לכחול כהה המציין חוסר אכפתיות לסביבה. אם תעבירו את תיבת ההילוכים למצב ספורט, ההילה תצבע בכחול כהה באופן קבוע כאילו נועדה לגרום לכם לרגשות אשם. זה אולי גימיק, אבל זה עובד ובהחלט משפיע על המודעות לצריכת הדלק ומעודד נהיגה חסכונית.
יוצאים לדרך:
סיבוב המפתח מגלה שההתנעה שקטה מאוד יחסית בזכות מערכת ה-עצור/סע. לחיצה על הגז וה-ג'אז יוצאת מהמקום בזריזות בזכות המנוע החשמלי, יותר זריזה מגרסת ה-1.4 למרות הנחיתות ביחס ההספק משקל. גם דף הנתונים מאשש קביעה זו עם 12.2 שניות ל-100 קמ"ש לעומת 12.6 לגרסת הבנזין היקרה יותר.
הדגם ההיברידי נבדל מהדגמים הרגילים גם באיכות בידוד הרעשים וזה מורגש למדי. אם לא תלחצו במתינות על הדוושה מימין, תגלו שה-ג'אז ההיברידית היא מכונית שקטה למדי עם בידוד רעשים מוצלח המספק תחושה של רכב מקטגוריה גבוהה יותר. לחיצה איתנה על דוושת הגז וכמו בכל תיבה רציפה, הסל"ד ירקיע שחקים לתחום ההספק המרבי והרעש יגבר באופן מוחשי עם צליל מתכתי המתלווה לו.
בתנועה העירונית, כל עוד הכבישים ללא בורות או גבשושיות גבוהות, הג'אז תספק נוחות נסיעה טובה מאוד. נוחות הנסיעה תישאר טובה מאוד גם על הכביש המהיר עם יציבות כיוונית טובה המספקת תחושת ביטחון ומאפשרת לנהוג במהירויות שוללות רישיון. ההיגוי החשמלי קליל מאוד בעיר והתנגדותו משתנה לינארית עם המהירות כך שהוא בעל משקל נכון בהתאם למהירות הנסיעה.
הונדה ג'אז, היא לא סופרמיני קטנה ומגניבה, כזו שתרצו לקחת לכבישים הנכונים או שסתם תגרום לכם לחייך, אנחנו ויתרנו מראש על כך. ההיגוי מדויק יחסית ובעל משקל נכון, אך הוא מעורפל לחלוטין וזוויות הגלגול מוחשיות למדי. צריך לציין שמשקל הסוללות מאחור אמנם מורגש, אך מרוסן ולא מאתגר את בקרת היציבות. אחיזת הכביש גבוהה מאוד ואם לא תאתגרו את ה-ג'אז בנהיגה לא לה, היא תספק תחושת בטחון גבוהה מאוד בכל מהירות נסיעה כמו רכב גדול יותר. בכלל השהות בג'אז נעימה מאוד (למרות עיצוב הפנים המטריד) ולא פלא שהיא הבחירה המועדפת על קשישי בריטניה ומתמודדת קבועה על תואר המכונית הנמכרת ביפן מיום הצגתה ב-2001.
דבר אחרון לפני מבחני צריכת הדלק בפועל. הג'אז ההיברידית, מצוידת במערכת עצור/סע לחיסכון בצריכת הדלק בעת עמידה ברמזור, אלמנט משמעותי ביותר לצורך חיסכון בצריכת הדלק בתנועה עירונית. כמו כן, מצוידת הג'אז ההיברידית בכפתור ECO (במיקום לא כל כך נוח) המשנה את אופי תגובת דוושת הגז ל"רגוע" בכדי לשפר את צריכת הדלק, אך לא רגוע מידי או מטריד.
במצב בו התיבה על D, מערכת העצור/סע תכבה את המנוע עוד לפני עצירה מלאה. פעולת המערכת אמנם מורגשת, אך זו אחת המערכות החלקות ביותר בהן פגשנו (למעט הפריוס). במצב של פקקים לאחר הכיבוי הראשון, המערכת מבינה שאתם במצב זחילה ולא תמהר לכבות את המנוע אלא לאחר עצירה מלאה למספר שניות. החיסרון הוא שבמצב זה, כל מערכות החשמל פועלות, למעט מדחס המזגן, כך שביום קיץ חם זה עשוי להטריד. בכדי להפסיק את פעולתה, יש לעבור למצב S (ספורט) בתיבה, אך אז נמנעת האפשרות לחסכון לא זניח בצריכת הדלק בתנועה עירונית. זה למעשה עיקר חסרונה של מערכת ה-IMA לעומת מערכת היברידית מקבילית טורית המסוגלת לנוע על בסיס הסוללות בלבד.
ג'אז היברידית חסכונית?
טוב, הגענו לעיקר. אנחנו יודעים שמה שמעניין אתכם בכל המבחן הזה (והאמת גם אותנו) זו השאלה היא האם הג'אז ההיברידית אכן חסכונית במבחן המציאות. אז למענכם, נהגנו הרבה ובעיקר בכרך התל אביבי הצפוף ועסקנו בצייד פקקים מזדמנים בכדי שנוכל לספק תשובה עד כמה שיותר מלאה. לפני הנתונים שוב נזכיר את מה שאנו תמיד אומרים: צריכת הדלק הרבה יותר תלויה במצב הרוח של רגל ימין מאשר ביחידת ההנעה עצמה. צריכת הדלק הרשמית לפי נתוני המעבדה עומדת על: 21 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית, 22.7 ק"מ לליטר בנסיעה בינעירונית ו-21.5 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת.
מבחן צריכת דלק ראשון:
המיקום: סוכנות הונדה ביצחק שדה 17, תל אביב.
היעד: קפה דחוף באזורי חן דרך אבן גבירול ושדרות לוי אשכול (כן, רק בשבילכם הקוראים אנחנו יודעים שיש דרך קצרה יותר).
השעה:13:30.
מרחק מהיעד:8.2 ק"מ.
מצב התנועה: צפוף ועצבני עם תנועה מזדחלת.
מצב ג'אז: ECO תיבת הילוכים D.
איפוס מחשב הדרך ונסיעה לפי קצב התנועה. כולם ממהרים לארוחת הצהריים, כך שיוצא שאף אחד לא מצליח באמת למהר. מקרליבך עד לסוף אבן גבירול התנועה מזדחלת עם אין ספור בלימות ועצירות והמתנות למספר מחזורי רמזור. רק בסוף אבן גבירול התנועה זורמת ואני קצת משחרר "קיטור" עם לחיצות עצבניות פה ושם על דוושת הגז.
שעת הגעה ליעד: לא זוכר, ריח הקפה היה כבר באוויר.
צריכת הדלק לפי מחשב הרכב: 12.7 ק"מ לליטר.
היברידית כמו הפריוס הייתה משיגה כאן תוצאה הרבה יותר טובה בזכות היכולת לנסוע על בסיס הסוללות בלבד, אך מחירה גם גבוהה בכ-40,000 ש"ח.
מבחן צריכת דלק שני:
המיקום: מחף פולג.
היעד: צומת גלילות.
השעה:16:42.
מרחק מהיעד:16.9 ק"מ.
מצב התנועה: זורמת אך לא מהירה.
מצב הג'אז:ECO תיבת הילוכים על D.
מצב הנהג: מנסה לשמור על ריכוז עם מהירות נסיעה חוקית פחות או יותר. מצב הבטן: מקרקרת.
איפוס מחשב הדרך, שמירה על צבע מד המהירות בתחום הירוק עם טורקיז מדי פעם. אין בלימות של ממש תוך כדי התנועה ורוב הזמן הגז קבוע למעט עליות קלות ביותר, בהן הג'אז "מתעצבנת" עלי שאני לא מספק חסכוני ואני עונה ב "תזהרי שאני לא אפהק לך על ההגה עם המהירות הזו".
שעת הגעה ליעד:16:53.
צריכת דלק לפי מחשב הדרך: 21.3 ק"מ לליטר.
משביעים את הרעב עם בורקס המכיל יותר שמן מאשר זה הנמצא במנוע של ה-ג'אז.
מבחן צריכת דלק שלישי:
המיקום: צומת גלילות.
היעד: כיכר השעון ביפו.
השעה: 17:30.
מרחק מהיעד: 12.1 ק"מ.
מצב התנועה: זורמת עם פקק רגיל באבן גבירול.
מצב ה-ג'אז: ECO תיבת הילוכים D.
מצב הנהג: רגוע אך כבד, עם רגל "ירוקה" על הגז אך לא מהסוג המטריד נהגים.
מאפסים את מחשב הדרך וזורמים יחד עם ממוצע המהירות של התנועה, לא איטי יותר ולא מהיר יותר. למעט הפקק הרגיל באבן גבירול, שם מערכת העצור/סע סייעה לשמור על צריכת הדלק הנמוכה, התנועה באופן מפתיע זורמת.
שעת הגעה אל היעד: 18:01.
צריכת הדלק לפי מחשב הדרך: 18.87 ק"מ לליטר.
מבחן צריכת דלק רביעי:
המיקום: צומת רחובות מזרח.
היעד: ארלוזרוב תל אביב.
השעה: 22:20
מרחק מהיעד:31.6 ק"מ.
מצב התנועה: פנוי לחלוטין.
מצב הג'אז: תיבת הילוכים S.
מצב הנהג: מחזיר קמ"שים לזרימת הדם שאבדו במשך היום.
איפוס מחשב הדרך, רגל בריאה על הגז בודקים 80-120 קמ"ש ומקבלים תוצאה מכובדת של כ-8.1 שניות. מהירות הנסיעה גבוהה רוב הדרך ומידי פעם האצות חזקות (ומרעישות למדי). תיבת ההילוכים עובדת חלק כמצופה מתיבה רציפה כולל העברה להחלפות ידניות המתבצעות במהירות, אך לא ממש מתאים לאופייה של הג'אז או לפרופיל הנהגים הטיפוסי שלה.
שעת הגעה ליעד: לא מסגיר את עצמי כל כך בקלות.
צריכת הדלק לפי מחשב הרכב: 14.7 ק"מ לליטר, מרשים!
מבחן צריכת דלק חמישי:
המיקום: קופת חולים בארלוזרוב תל אביב.
היעד: בודקים את צריכת הדלק שוב.
השעה: 23:10.
מצב התנועה: זורמת אך כמו בתל אביב גם בשעה הזו אפשר למצוא פה ושם איזה עומס קטן.
מצב הג'אז: ECO תיבת הילוכים D.
מצב הנהג: רגוע לאחר סיגריה, כן אסור לעשן ברכבי מבחן, בסוף אני עוד אהיה בריא מזה. אבל זה יותר מידי ירוק ליום אחד, גם היברידי לא מזהם וגם לא לעשן? אז הייתי צריך לאזן עם נובלס.
לאן נוסעים? אבן גבירול, פרסה, משם צפונה דרך תל ברוך לגלילות וכניסה לכיוון שכונת המשתלה. ממשיכים, בינתיים מחשב הדרך אומר לי שאני חסכוני יחסית עם 5.5 ליטר ל-100 ק"מ, אז אני מרשה לעצמי לרדת לאיילון דרך קק"ל וללחוץ קצת על הגז. עולים בחזרה דרך השלום ונוסעים לכיוון מרכז תל אביב לכל אותם הרחובות הקצרים ומרובי הרמזורים העיצירות והפניות. משתדלים לשמור על נהיגה רגוע כי בכל זאת לא ממהרים לשום מקום, אך לא באופן מיוחד.
קופצים לראות את ה-R8 החונה בקביעות ביהודה הלוי ומשם באחד הרחובות לשדרות רוטשילד. עכשיו מתחילים כבר להרגיש את העייפות. עושים סיבוב שלם בשדרה ומחפשים חניה. כמובן שאין, יוצאים לדרך בגין ובסוף מוצאים פינת נדל"ן יקרה הנקראת בתל אביב השלמת הכנסה. השעה: 00:30. שותים קפה, מדברים עם הבחורה מימין, מספר טלפון (אין כמו תל אביב) וחוזרים למכונית.
צריכת הדלק לפי מחשב הדרך: 17.85 ק"מ לליטר.
טווח נסיעה: 41.6 ק"מ.
איפוס אחרון, תיבה על S. מצג ג'אז: כחול עצבני, מצג הנהג: ערני אחרי הקפה. אבן גבירול, כפתור קומה חמישית, כרטיס זכרון, בודקים תמונות, לילה טוב.
צריכת הדלק לאורך כל המבחן שעמד על כ-306 ק"מ עם כ-70% בתנועה עירונית כולל השארת המנוע דולק בעמידה לזמן רב: 15.3 ק"מ לליטר. כיבוי המנוע היה יכול לשפר בלא מעט את צריכת הדלק הכוללת, אך היה יום חם למדי ואני לא הייתי ירוק מספיק.
סיכום מבחן:
הונדה ג'אז היא סופרמיני מוכשרת עם תכנון הנדסי למופת. תמצאו בה שפע של מקום מלפנים ומאחור ואין סוף של תאי אחסון ומחזיקי כוסות. כיסאות "הקסם" מאחור זה פשוט פטנט גאוני. המושבים נוחים ביותר והתחושה בתא הנוסעים אוורירית מאוד כמו מכונית גדולה. נוחות הנסיעה טובה מאוד ברוב הכבישים ולמרות שהיא רחוקה מלספק הנאה מנהיגה, היא כן מספקת תחושת בטחון רב לאוחז בהגה בכל מהירות נסיעה.
חסכונית? כפי שראיתם זה תלוי. כל עוד אין פקקים מהסוג של מתקדמים קצת עוצרים וחוזר חלילה, הונדה ג'אז ההיברידית היא מכונית חסכונית מאוד מבלי שצריך להתאמץ במיוחד לנהוג באופן חסכוני או להיות אטיים ומטרידים לשאר הנהגים. כל מה שצריך זה פשוט לנהוג רגוע וחסכוני באופן מודע והיא כבר תעשה את עבודת החיסכון. הבעיה העיקרית של הגרסה ההיברידית זו גרסת ה-1.2 ליטר הידנית שאולי קצת פחות חסכונית בתנועה עירונית, אך היא מגיעה עם תג מחיר של פחות מ-100,000 שקלים זאת ביחד עם נושא כיבוי המזגן בקיץ שעשוי להיות מעיק. על המערכת ההיברידית ישנה אחריות ל-5 שנים.