מהן היתרונות ומה הן החסרונות של כל שיטה, ומדוע ישראל היא אלופת העולם בחסכון בכבישים.
בישראל, אין ממש כבישי בטון. בשנים עברו היו מספר ניסיונות, אך הכביש הרציני היחידי כיום שהוא כביש בטון בישראל, הוא כביש 3 בין צומת לטרון לצומת נחשון, כביש שנסלל בשנת 2000, כחלק מניסיון של מע"ץ לא להיות תלויים בטכנולוגיה אחת, אך חוסר ידע, עלות גבוהה ומכשור מכני מתאים בישראל, הם חלק מהסיבות לכך שקטע זה נשאר היחידי העשוי בטון בישראל.
קצת היסטוריה, הכבישים המרובדים הראשונים, היו כבישי אספלט דווקא, עוד מהמאה ה-19 למרות שבטון שימש כבסיס שלהם. רק כמה שנים מאוחר יותר, החלו גם בסלילת כבשי בטון ומאז ה"קרב" בין כבישי בטון לאספלט נמשך.
השיקולים בין בחירה בין כביש בטון לאספלט, כמו כל דבר בצבא, מחולקים לשלושה: עלות הקמה, זמן ביצוע ועלות התחזוקה. כאשר לכל סוג כביש יתרונות וחסרונות.
יתרונות של כביש בטון:
1)עמידות לאורך זמן: כבישי בטון עמידים יותר לעומת כבישי אספלט. כביש בטון הסלול היטב יחזיק כ-40 שנה, ללא צורך מיוחד בתיקונים, כביש אספלט יחזיק כ-10 שנים לפני הצורך בריבוד מחדש, כאשר באזורים גשומים, הוא דורש תיקונים לרוב כבר אחרי 5 שנים.
2)צריכת דלק: כבישי בטון הם הרב הפחות אלסטיים מכבישי אספלט. עבור רכב פרטי המשמעות פחותה, אך עבור משאיות עמוסות ההפרש בצריכת הדלק יכול להגיע לכדי 10%-15%.
3)השפעת מזהמים ומזג אוויר: כבישי בטון לא מזדהמים כאשר נשפך עליהם שמן מרכבים והשפעת מזג האווירעל כביש בטון זניחה, לכן לרוב במקומות הרריים ובעיקר באיים טרופיים הכבישים הם כבישי בטון.
4)זיהום ומשאבי הסביבה: אספלט מקורו בתוצרי נפט, משאב ההולך ואוזל ואילו מלט מיוצר מאבן סיד שכיחה.
חסרונות של כביש בטון:
1)עלות הסלילה של כביש בטון יקרה משמעותית באופן עקרוני בכביש אספלט, אך מצד שני, עם עליית מחירי הנפט, הפרש זה קטן הרבה יותר כיום.
2)בעיות בתחזוקה: אמנם כביש בטון דורש תחזוקה מעטה, אך במידה וזו נדרשת לרוב היא מחייבת החלפת מקטע שלם.
3)אחיזה נמוכה יותר: כבישי בטון פחות בטוחים בגשם ושלג וסכנת ההחלקה גבוהה יותר לעומת אספלט.
4)רעש סביבתי: כבישי בטון סופגים פחות טוב מכבישי אספלט את הרעש הנוצר בחיכוך בין הכביש לצמיג.
יתרונות של כביש אספלט:
1)עלות הקמה: כבישי אספלט עדיין זולים בעלות ההקמה הראשוניות לעומת כבישי בטון וכן זמן ההקמה שלהם קצר יותר לעומת כבישי בטון, ולו בשל העובדה שלבטון לוקח הרבה יותר זמן להתייבש.
2)מיחזור: כביש אספלט ניתן כמעט למחזור מלא ולשימוש חוזר שוב ושוב. שימוש חוזר באספלט אף מעלה את איכות הסלילה.
3)בטיחות: כבישי אספלט מספקים אחיזה גבוהה יותר בעיקר בתנאי גשם ושלג.
חסרונות של כביש אספלט:
1)עמידות: כביש אספלט שנסלל היטב! עמיד לכ-10 שנים. כביש אספלט רגיש למזג האוויר ובעיקר לגשם. אם הסלילה לא מספיק איכותית, משאיות כבודות יחד עם עונה גשומה יכולים בתוך כשנתיים ליצור סדקים ושקעים בכביש.
2)זיהום. ריבוד וריבוד מחדש של כביש אספלט משחרר לאוויר כמות גדולה של גזי חממה.
באופן עקרוני ככל אצבע, כביש בטון עדיף במקרים של תנועה רבה ובעיקר תנועה המכילה רכב כבד, בכבישים משניים, עלות ההקמה של אספלט, מנצחת. למרות זאת, רוב הכבישים החדשים הנסללים בעולם, הם כבישי אספלט. טכנולוגיות חדשות בתחום כגון הוספת שכבות של רשתות פוליאסטר מצופות המחזקות את ההתנגדות למתיחה של הכביש, עוזרות בתעדוף סלילת כבישי אספלט.
כביש אספלט תקני מרובד בשכבה של כ-18-20ס"מ אספלט, כשאר שכבה זו כוללת שכבות ביניים שונות. רוב כבישי ישראל הישנים, נבנו על בסיס של כ-50-80 אחוז מכך, רק כבישים חדשים כמו כביש 6 או 431 בהן כחלק מהחוזה להקמת הכביש ישנו נושא התחזוקה לטווח זמן ארוך, הכבישים נסללו בהתאם לרמה העולמית. אבל זה לא כל הסיפור, כביש אספלט דורש תחזוקה תמידית הנקודה בה ניתן לחסוך כסף, ולא מעט ממנו, נמצאת בעובי שכבת הריבוד החדשה. זו הסיבה שאנו רואים כבישים רבים מרובדים שוב ושוב בשל חסכון זמני על חשבון איכות לזמן ארוך. כאן, המוח היהודי/ישראלי נכנס לפעולה, ולא פעם בעולם מופתעים לשמוע איך בישראל ההוצאה על תחזוקת כבישים, נחשבת לאחת הנמוכות בעולם המערבי.