ברשותכם, אתחיל הפעם מהסוף – הצליח להם, לפיאט. הפנדה החדשה מוצלחת מהקודמת ומוצלחת בפני עצמה, גם יחסית למתחרות שלה. אתם שואלים איפה ה"אבל"? ובכן, הוא יגיע בהמשך, בינתיים בואו נדבר קצת על הקטנטנה החדשה מבית פיאט.
הדור הקודם של הפנדה, שני במספר (הראשונה הוצגה אי-שם בתחילת שנות ה-80'), שווק בארץ החל משנת 2004 והיה מוצלח למדי מבחינת מכירות. עוד לפני מהפכת ה'אלטו', פיאט הצליחה למכור בארץ מכונית קטנה וידנית, אנטי-תזה מוחלטת למה שהיה מקובל בארצנו באותה תקופה. הפנדה הקודמת הייתה מוצלחת בתור מכונית מיני קטנה, זולה וחסכונית וזכתה לביקורת חיובית במבחן שערכנו לה ב-2010. גם פיאט חושבים ככה, שכן הדור השני ימשיך להיות מיוצר במפעל פיאט בפולין והייבוא שלו לארץ ימשיך עד להודעה חדשה.
אבל נעזוב את הישנה ונתמקד בחדשה. היא הוצגה לראשונה בתערוכת פרנקפורט בספטמבר 2011. קצת יותר מחצי שנה עברה והיא הושקה גם בארץ. הפעם היא מגיעה אלינו מביתה האמיתי, איטליה.
נכון לכתיבת שורות אלה, ולמרות מה שכתוב במפרט, הפנדה מגיעה אלינו רק עם מנוע ה-1.2 ליטר הוותיק של פיאט, בדיוק אותו אחד שפועם בליבו של הדור הקודם, בשתי רמות אבזור, One ו-Top. מנוע ה-0.9 ליטר המוגדש אמור להגיע בחודשים הבאים. פיאט טוענים שהפנדה החדשה היא "עירונית שלא מפחדת לצאת מהעיר". ובכן, זה בדיוק מה שעשיתי והוצאתי אותה לטיול צפונה.
פיאט פנדה 2012 – מבחוץ:
אם הפנדה החדשה תחלוף לידכם במהירות, יש סיכוי שתתבלבלו ותחשבו שזאת הפנדה הקודמת. אבל במבט קרוב יותר ניתן לראות שהמעצבים של פיאט עמלו לא מעט על העיצוב בכדי להפוך אותו לנאה הרבה יותר מהדור הקודם תוך כדי ניסיון להשאיר את אותם קווי המתאר. הפנדה החדשה צמחה בכל הכיוונים: ארוכה ב-115 מ"מ, גבוהה ב-11.5 מ"מ ובעיקר רחבה בצורה מורגשת – 65 מ"מ. בסיס הגלגלים לעומת זאת נותר זהה ועומד על 2,300 מ"מ.
הפנדה הפכה מקובייה, ובכן, קובייתית, לקובייה מעוגלת וזה אלמנט שניכר בכל חלקי המרכב והפנים ברכב – החל מהפנסים הקדמיים, ממשיך בחלונות הצד ונראה גם בכל רחבי הסלון. בעיניי, החלק המוצלח ביותר הוא הקדמי השמנמן, בו פיאט הצליחה בעיצוב פנסי החזית הנאים, שילובם עם אורות הדרך הקבועים ועד כונס האוויר העצום שבמרכזו מספר הרישוי.
העיצוב המוצלח ממשיך לפרופיל עם קימורים עגלגלים מסביב לבתי הגלגלים שבתוכם שוכנים גלגלי מגנזיום שנותנים לפנדה מראה מעט ספורטיבי. החלק האחורי הורס את החבילה הכללית. פיאט ניסו לשמר את קווי הדור היוצא אך בפועל יצרו עיצוב מעט בנאלי שלא ממש משתלב עם שאר חלקי המרכב. אהבתי את הפרטים הקטנים שפיאט השקיעו – לוגו קטנטן של "פנדה" בתוך הפנס האחורי א-לה ה'סקודות' האחרונות ולוגו נוסף בחלקו העליון של תא המטען כאשר הדלת פתוחה.
בסופו של דבר, העיצוב הוא יותר אבולוציה מאשר רבולוציה עיצובית אך בפירוש ניתן לומר שהפנדה הפכה ממכונית לא ממש נאה בדור היוצא לאחת הנאות בקטגוריית המיני, אם לא הנאה מכולן.
פיאט פנדה 2012 – מבפנים:
הדבר הראשון ששמים לב אליו כשנכנסים לפנדה הוא הרוחב – היא רחבה מהדור הקודם בצורה מורגשת. התיישבות במושב הנהג ממשיכה את התחושה הטובה. המושב נוח למדי אם כי בעל תמיכת צד מעטה ומסעד מושב תחתון קצר יחסית אך בסה"כ לא מעייף את הירכיים יתר על המידה גם אחרי מספר שעות נהיגה.
היה לי קל למדי למצוא תנוחת נהיגה טובה (למרות הגה שמתכוונן רק לגובה) והמרחב לברכיים היה נאה. הפנדה בהחלט מתאימה גם לנהגים גבוהים (1.88 מ' במקרה שלי) כך שהפדחת לא נגעה ולו לרגע בתקרה ובהחלט היו כמה סנטימטרים נוספים מעל.
בסיס הגלגלים נותר זהה בגודלו לזה של הדור הקודם – 2.3 מ' כך שבמושבים האחוריים נשאר מקום מצומצם לנוסעים בוגרים, אך עדיין מרווח יותר במידה מסוימת מהדור הקודם. הפנדה מיועדת ל-5 נוסעים, כך לפי המפרט, אך קשה לי להאמין ששלושה נוסעים, גם אם רזים במיוחד, יצליחו להעביר נסיעה נעימה מאחור. המושב האחורי יתאים יותר לזוג ואף שלישיית ילדים וכמו תמיד ובמיוחד במכוניות עירוניות, הכל תלוי בגובהם של הנוסעים מלפנים וכמה מקום הם משאירים לנוסעים מאחור.
העיצוב הריבועי-מעוגל ממשיך גם אל פנים הרכב שמעוצב נפלא. ניכר שהושקעה לא מעט מחשבה והקפדה על הפרטים הקטנים בעיצוב האלמנטים השונים. הפלסטיקה הבהירה שעוטפת את כל סביבת הנהג והנוסע רק תורמת לתחושה הנעימה והאוורירית.
לוח השעונים נאה מאוד – שני שעונים (ריבועים מעוגלים כבר אמרנו?), מד מהירות ומד סל"ד. ביניהם נמצא מחשב דרך שמציג שלל אינפורמציה כגון צריכת דלק ממוצעת, טווח נסיעה עד לתדלוק הבא ושאר דברים מוכרים. אותו צג מכיל גם את מד הדלק ומד הטמפרטורה וכן שעון זמן. התאורה בפנדה אדמדמה ואופנתית וברורה היטב בשעות החשיכה.
ההגה עבה ונוח מאוד לאחיזה. מיקום ידית ההילוכים נשאר מצוין בדיוק כמו בדור הקודם, בתחתית הקונסולה המרכזית כך שהידית נופלת בדיוק ליד. הידית עצמה פחות מוצלחת – למרות פעולה חלקה, בכדי להעביר להילוך אחורי יש למשוך חלק פלסטי כלפי מעלה שמשום מה קרוב מדי לידית עצמה והפריע לא פעם בהעברה מהילוך רביעי לחמישי, עניין של הרגל לעניות דעתי. ראוי לציון המזגן שעובד מעולה ומקרר ביעילות.
הנדסת האנוש בפיאט בסה"כ מוצלחת למדי והיא לא הצריכה זמן רב מדי להסתגלות. הביקורת היחידה היא כלפי מערכת ה-3MP המובנית, שאמנם נראית טוב גם באור שמש ואף מפתיעה לטובה באיכות הצליל שבקע מששת הרמקולים, אך לא כל כך נוחה לתפעול, בעיקר בגלל הג'ויסטיק הקטנטן בצידה הימני שגם רחוק מידי הנהג וגם לא נוח במיוחד לשימוש.
הפנדה שמרה עוד יתרון של הדור הקודם – חלונות גדולים. יחד עם מראות גדולות ומודרניות, קל מאוד לתמרן את הרכב בנסיעה ברחובות צרים ובחניות צפופות. הגה הכוח החשמלי, אגב, קליל כבעבר, במיוחד במצב ה-CITY הפופולארי של פיאט שהופך את ההגה לרך כחמאה. קוטר הסיבוב גדל במעט ביחס לדור הקודם אבל קל מאוד לבצע פניית פרסה במכה אחת.
איכות החומרים אינה מהגבוהות כצפוי אך נדמה שהרכב מורכב היטב. ובכל זאת, בנסיעה על כביש שבור, נשמעו קרקושים ממספר מקומות (קשה לי להאמין שהרכב עבר התעללות רבה שכן מד הקילומטראז' הציג כ-6,000 ק"מ בלבד).
בפנדה אין הרבה תאי אחסון, והיחידים מלבד תא הכפפות (תחתון סגור ועליון גדול ופתוח) היו התאים בדלתות שהתאימו גם לבקבוקים גדולים. אם באחסון עסקינן, תא המטען צמח כמעט ב-20 ליטר יחסית לדור הקודם ועומד על סך של 225 ליטרים. מלבד העובדה שהוא אחד הגדולים בקטגוריה, פתח ההטענה עצמו רחב ונמוך, מה שמאפשר העמסה נוחה.
הפנדה שנבחנה הייתה בגרסת האבזור הבכירה, Top. ההבדלים העיקריים בין גרסה זו לבסיסית יותר, One, מתאפיינים בכמות כריות האוויר (6 לעומת 4), בקיומו של רדיו דיסק מקורי 3MP ובכמות המושבים/כריות הראש האחוריות (5 מול 4) – לדגם ONE רישוי ל-4 נוסעים. מלבד זאת, ההבדלים הנוספים הם שוליים (מפתח קפיצי, תאורת תא מטען, 6 רמקולים במקום 4, פסי גג שחורים ומושב אחורי מפוצל).
מעבר לכך, שתיהן מאובזרות בכל מערכות הבטיחות הסטנדרטיות (ABS, EBD, ESP), מערכת מסייעת במניעת התדרדרות לאחור, נעילה מרכזית ומחשב דרך. הפנדה זכתה ב-4 כוכבי בטיחות במבחני הריסוק NCAP.
פיאט פנדה 2012 - על הכביש:
פיאט לא חידשה את יחידת ההנעה והיא נשארה זהה לדור הקודם. מנוע ה-1.2 ל' שלה מפיק 69 כ"ס ב-5,500 סל"ד ומומנט של 10.4 קג"מ ב-3,000 סל"ד – ופה היופי של המנוע הזה. בדיוק כמו בדור הקודם, הוא גמיש מאוד וזה מורגש מההילוך הראשון. הגמישות הזו מאפשרת לנהג לשחק פחות עם ידית ההילוכים, בעיקר בעיר ובמישורים.
בעיר, הפיאט רכה יחסית. התחושה היא שמהנדסי פיאט כיילו את הבולמים לצד הרך כך ששיבושי האספלט גוהצו באופן נעים ע"י הפנדה ורק בורות גדולים הצליחו להוציא את הקטנה משלוותה.
על הכביש המהיר, כאשר מד המהירות מראה 100 קמ"ש ומחט מד הסל"ד מצביעה על 2700, המנוע כמעט ואינו נשמע. רעשי רוח, לעומת זאת, לא חסרים והם מגיעים מבתי הגלגלים ומהחלונות הגדולים, כך שכדי לנהל שיחה במהירות כזו, יש צורך להרים במעט את הקול. הצצה אל עבר בתי הגלגלים השאירה אותי מופתע. משום מה, פיאט החליטו לא להתקין בפנדה (לפחות בזו הנבחנת) את הפלסטיקים בתוך בתי הגלגלים - תמוה. נוחות הנסיעה לעומת זאת הייתה טובה בסה"כ. שיבושים ארוכים כמעט ולא הורגשו אך קטנים גרמו לנדנודים לא מעטים של המרכב, על גבול המטריד.
בעליות המנוע צנום המומנט התקשה להתנהל, בעיקר עם מזגן פועל. גם עליות מתונות הצריכו ממני משחק רב עם ידית ההילוכים על מנת לשמור על קצב טיפוס סביר, מה שמשך את המנוע אל עבר ה-5,000 סל"ד הרועשים.
כביש מפותל והפנדה הם בפירוש לא חברים, אך גם לא ממש אמורים להיות כאלו. למרות שהצמיגים גדלו והתרחבו וכרגע עומדים על 175/65/R14, הפנדה בפירוש לא זורחת בפניות. בין אם זו רכות המתלים או ההגה הקל מדי, שאגב לא מנהל שום דו-שיח עם האספלט ומרגיש חשמלי ומנותק במיוחד, הפנדה לא מכונית שנועדה לאתגר פניות. רצף של פניות מנדנד את המרכב ומשכנע את הנהג שזאת לא מכונית שנועדה לכך ויש צורך להוריד את המהירות. רק קיומו של ה-ESP שכנע אותי בכלל לנסות להמשיך לשמור על מהירות סבירה בפיתולים.
אז מה נשאר לנו? כמובן, צריכת הדלק. כי בסופו של יום, הקונה הפוטנציאלי של הפנדה יחפש את זה ולא את האופן בו היא מחזיקה פניות. לפי היצרן, הפנדה החדשה הפכה למעט פחות חסכונית. הנתונים הרשמיים מבטיחים 14.9 ק"מ לליטר בנסיעה עירונית, 23.3 בנסיעה בין עירונית ו-20.1 של צריכה ממוצעת.
מבטיחה ומקיימת. בנסיעה משולבת שכללה נסיעה עירונית, מעט פקקים וכבישים ארוכים וריקים, מחשב הדרך הציג בממוצע 17.5 ק"מ לליטר, נתון מעט פסימי שכן אני מדדתי 18.3 ק"מ לליטר בנסיעה משולבת – יופי!
פיאט פנדה 2012 – סיכום מבחן:
אכן, הפנדה החדשה היא בפירוש עירונית שלא מפחדת לצאת מהעיר. להיפך, היא עושה את זה בקולות שמחה וצהלה. היא טובה יותר מזו שהיא מחליפה - נעימה יותר, נוחה קצת יותר ובעיקר מעוצבת הרבה יותר.
צריכת הדלק נותרה כמעט זהה, בסיס הגלגלים (וכך גם הצפיפות מאחור) נותר גם כן זהה אך הבטיחות השתפרה והפיאט מרגישה 'יותר מכונית' מכל הבחינות. אנשים שמחפשים עיצוב ו'שיק' בפירוש ימצאו אותם כאן. העיצוב החיצוני שלה נאה מאוד והפנים שלה קפץ קפיצה משמעותית מבחינה עיצובית – והזכיר לי בלא מעט אלמנטים את הפנים המעוצב של ה-500.
אם להתעלם מהמחיר והמתחרות, מדובר ברכב טוב מאוד כשלעצמו. מלבד המראה, הפנדה מבצעת הכול בצורה טובה מאוד. המנוע גמיש, תיבת ההילוכים חלקה, המרכב רך ונעים בעיר ומספקת יכולת תמרון זריזה בעיר וצריכת הדלק טובה. כן, גם בפנדה החדשה פיאט מוכיחה שוב שבכל הקשור למכוניות קטנות, היא עדיין מאסטר.
והנה ה'אבל' שציינתי בתחילת הכתבה. כאשר מכניסים למשוואה את המחיר, 73 אלף ש"ח בגרסה הנבחנת או 67 אלף ש"ח לרמת הגימור הבסיסית (עם עודף של 10 שקלים), קשה להסתכל עליה כעל האופציה הכי כלכלית כאן כאשר המתחרות שלה עולות כ-10 אלף ש"ח פחות, ובמחיר שלה אפשר למצוא סופר מיני לא רעות בכלל כמו סקודה פאביה, רנו קליאו וסיאט איביזה שמציעות יותר מכלל הבחינות למעט צריכת הדלק.
בתמחור נכון יותר, הפנדה יכלה בקלות להפוך לסיפור הצלחה כאחת העירוניות הטובות בישראל, אך במחיר הנוכחי היא בבעיה. הדור הקודם של הפנדה עדיין נמכר בארץ בכמה אלפי שקלים פחות ולכן אני לא מאמין שסמל"ת יורידו מחירים בקרוב, למעשה, כבר בוצעה הפחתה במחיר שכן מחיר ההשקה לדגם TOP עמד על 75,990 שקל.
במקרה הזה, אנשים שהעיצוב חשוב להם יותר מהפן הכלכלי ויחליטו לאמץ לעצמם פנדה בכל מקרה, יזכו ברכב נהדר שגם יכול לשמש כרכב יחיד עבור משפחה צעירה.
| פיאט פנדה 2012 ידני 1.2 | |
| שנת הצגת הדגם | 2011 |
| מנוע | 4 צילינדרים |
| נפח | 1,242 סמ"ק |
| הספק | 69 כ"ס ב-5,500 סל"ד |
| מומנט | 10.4 קג"מ ב-3,000 סל"ד |
| 0-100 קמ"ש | 14.2 שניות |
| מהירות מרבית | 164 קמ"ש |
| הנעה | קדמית |
| תיבת הילוכים | ידנית 5 יחסי העברה |
| תצורת מרכב | 5 דלתות |
| אורך/רוחב/גובה (מ"מ) | 3,653/1,643/1,551 |
| בסיס גלגלים | 2,300 מ"מ |
| צמיגים | 175/65 R14 |
| משקל | 1,015 ק"ג |
| צריכת דלק (יצרן) | 20.1 ק"מ לליטר |
| צריכת דלק מבחן | 18.3 ק"מ לליטר |
| מבחני ריסוק | 4 כוכבים |
| בטיחות | 6-4 כריות אוויר EBD+ABS+ESP+HSC |
| מפרט מלא |
