פיאט בראבו מציעה שילוב של מנוע מצוין, נמרץ מהנה וחסכוני, יחד עם עיצוב איטלקי ותחושה שונה ומיוחדת מכל משפחתית רגילה.
יש את עשרת הדיברות להלכות האדם ויש את שני הדיברות לרכבים איטלקיים: עיצוב ומנועים. פיאט, כיצרן העממי באיטליה, לא תמיד מילאה באדיקות את שני הדיברות וכשהיא לא עשתה כן, לרוב יצאו רכבים לא מוצלחים, בדיוק כמו הסטילו אותה מחליפה הבראבו.
עם חזרתה של פיאט לתחום הרכבים המשפחתיים עת הצגת הבראבו החדשה ב-2007 (בישראל רק מסוף 2009). הקפידו בפיאט על הדיבר הראשון והשני, אך הפעם בפיאט הוסיפו דיבר נוסף והוא איכות ייצור וחומרים שאמורים לשנות את האמרה הרווחת fix it again tony.
הדיבר הראשון: עיצוב
פיאט בראבו מאמתת את כל מה שאנו יודעים על איטלקים ועיצוב והיא ללא ספק אחת הנאות בקרב המשפחתיות האצ'בק בישראל וזה לא בגלל שלא רואים אותה הרבה על הכביש אלא פשוט כי הבראבו מכונית נאה נקודה. היא נראית מלפנים ומהצד כסוג של מתיחה לאורך של הגרדה פונטו ומאחור היא מזכירה במשהו דגמים שונים של אלפא. התוצאה היא מכונית אלגנטית וספורטיבית למראה ושונה (לטובה) מכל משפחתית אחרת.
לשם התזכורת: המשלוח הראשון של פיאט בראבו לישראל, לא כלל ESP והיה רק בעל 4 כריות אוויר. בדגם 2010 כבר נוספו עוד שתי כריות אווויר ESP וחמישה כוכבים במבחני ריסוק, אך נותרנו ללא אפשרות להחלפת הילוכים מההגה אלא רק מידית ההילוכים. בהמשך נוספה גם מערכת סיוע לזינוק בעליה Hill Holder שלא ברור מדוע היא נעדרה מראש שכן עם תיבה רובוטית זה די נדרש.
הדיבר השני: תא הנוסעים ואיכות הייצור
גם תא הנוסעים של הבראבו לא דומה לכל משפחתית אחרת ועיצובו נע על הקו בין צעיר לספורטיבי. זה מתבטא למשל בפלסטיק רך דמוי קרבון המעטר את רוב הקונסולה או ידית ההילוכים "הצפה" על משטח פלסטיק מואר ונגיעות של כרום פה ושם. איכות החומרים ברובה טובה מאוד והכל מהודק מוצק ואיכותי. במדור החיסכון תמצאו את הפלסטיקה הזולה/מיושנת המכסה את התעלה המרכזית ואת חלקן התחתון של הדלתות, אך זה פחות פוגם באווירה הכללית הטובה.
את הישבן מניחים על מושבים שבתחילה מרגישים קשים מידי, אך לאחר מאות קילומטרים של מבחן הם מתגלים כנוחים מאוד ומרופדים בבד נעים למגע. בסיס המושב יהיה קצר במקצת לנהגים גבוהים אך לא באופן מטריד. תנוחת הנהיגה לא פחות ממצוינת כיאה למוצאה האיטלקי ומול הנהג נמצא הגה מצופה עור מאוד נוח לאחיזה. לוח המחוונים לא מכוון מספיק אל הנהג ומד המהירות והסל"ד מוסתרים בחלקם ע"י גלגל ההגה וזה קצת פחות טוב במיוחד שהבראבו הזו מגיע למהירויות גבוהות בקלות רבה.
באופן מסורתי, איטלקים והנדסת אנוש זה לא משהו שתמיד הולך ביחד, בעיקר כי האיטלקים מוכנים להקריב דבר מה על מזבח העיצוב. גם ב-בראבו האיטלקים השאירו את חותם הייחודיות, רק שהפעם זה הצליח להם לא רע בכלל. כל הכפתורים למשל שלרוב נמצא בצידו השמאלי של ההגה על הקונסולה כמו כיוון אורות, ניתוק בקרת המשיכה ועוד, עברו לקונסולה המרכזית והפתרון מתגלה כפשוט ונוח.
בחלקה העליון של הקונסולה המרכזית נמצא את כפתורי התפעול של מערכת השמע (טובה מאוד באיכותה) עם אופציה לתפעול מלא ונוח מההגה, ובחלקה התחתון נמצא את השליטה על מערכת בקרת האקלים. אבל לא הכל מושלם במחלקת העיצוב והנדסת האנוש, יש מחסור בתאי אחסון לדברים הקטנים, תא האחסון בין המושבים מתאים רק לבקבוק משקה (אך מקרר נפלא), מחזיקי הכוסות לא מחזיקים פחיות כלל (מזל שעוד לא פתחתי את הפחית שעפה לפני לפני שגיליתי) והצג המרכזי בלוח השעונים ובמערכת בקרת האקלים עמוס מידי במידע לא חיוני וחסר במידע חיוני אחר.
למרות בסיס גלגלים סטנדרטי יחסית של 2,600 מ"מ, המושב האחורי לא מרווח במיוחד אך המושב עצמו נוח. גב המושב זקוף מידי ואין מרווח של ממש לברכיים. לכך תוסיפו תחושה קלאוסטרופובית במעט הנובעת מקו החלונות הגבוהה יחסית והתחושה הכוללת היא שנוסעים מאחור "נדחפים" כלפי הנוסעים מלפנים. לפחות מפתח הדלתות מאחור רחב ומאפשר כניסה ויציאה נוחה.
פתיחת דלת תא המטען בלחיצה קלה על סמל פיאט מאחור ונחשף מכתש, לא רמון אבל הקטן בהחלט, עמוק מאוד וצר בשל בתי הגלגלים הנכנסים פנימה והנפח עומד על 365 ליטר. שפת ההטענה גבוהה מידי לעומת רצפת תא המטען מה שטוב לשקיות מהסופר, אך יקשה על הוצאת מזוודות כבדות. קיפול המושבים יוצר תא מטען ארוך ושטוח לחלוטין בנפח 1175 ליטר, לא מהגדולים בהם נתקלנו.
רמת האבזור בדגם הנבחן (sensation 132,000 שקל) גבוהה מאוד וכוללת מערכת שמע מצוינת באיכותה עם חיבור USB ושליטה מלאה מגלגל ההגה, מערכת blue-me עם דיבורית BT ועם אפשרות לתפעול קולי והקראה של הודעות טקסט (באנגלית בלבד), מערכת בקרת אקלים דו אזורית עם פתח יציאה (יחיד) לאחור, תא מקורר לבקבוקים בין המושבים (מצוין), מחשב דרך מתקדם, חלונות כהים מאחור, חישוקים קלים, פנסי ערפל מסייעי פנייה וכל החשמל המקובל.
הבראבו נמכרת גם ברמת גימור נמוכה יותר במחיר של 122,000 ש"ח או עם תיבה ידנית 6 הילוכים במחיר של 117,000 ש"ח וכן עם מנוע 1.4 בהספק של 90 כ"ס ותיבה ידנית במחיר של 110,000 ש"ח.
הדיבר השלישי: מנוע
הפנינה של פיאט בראבו זוהי ללא ספק יחידת ההנעה. מנוע בנפח 1.4 ליטר T-Jet עם מגדש טורבו קטן המספק 120 כ"ס ב-5,500 סל”ד, נתון רגיל כמו רוב מנועי 1.6 ליטר (אותה יחידה מוצעת גם עם 150 כ"ס או 90 כ"ס ללא מגדש). מה שבאמת הופך את יחידת ההנעה הזו לטובה מכל משפחתית 1.6 ליטר אטמוספרי, זה כמובן נתון המומנט: 21 קג"מ המתקבלים כבר החל מ-1750 סל"ד בלבד. דף הנתונים יספר לנו על 9.6 שניות ל-100 קמ"ש ומהירות מרבית של 196 קמ"ש.
בפועל, המנוע הזה הפוך את הנהיגה בבראבו להנאה של ממש גם בקו ישר, משהו שלא תמצאו במשפחתית 1.6 אוטו' אחרת במחירה של הבראבו. הוא מושך היטב כבר מסל"ד נמוך עד לקו האדום ומאפשר ביצוע עקיפות בקלילות מרשימה עם נתון ממוצע של כ-7 שניות בהאצה מ-80 קמ"ש ל-120 קמ"ש (בהילוך שלישי). מספיק לנהוג בעליות של ים המלח בחזרה לירושלים בכדי לשמוע איך כל המשפחתומטית נאבקות בעליה בעוד הבראבו עושה זאת לא רק בלי מאמץ אלא גם מאפשרת להאיץ כאילו אין מחר יחד עם צליל מנוע חביב למדי.
תיבת ההילוכים:
בדרך כלל אנחנו מסתפקים בהערה קטנה על תיבת ההילוכים, אך במקרה של הבראבו צריך להתעכב קצת. את המנוע הנפלא של ה-בראבו, שידכה פיאט לתיבת הילוכים רובוטית (עם מצמד יחיד, כיום לפיאט כבר יש תיבת TCT כפולת מצמדים). השידוך הזה לתיבה רובוטית הוא משהו שהציבור הישראלי הטיפוסי שאוהב טויוטה קורולה אוטומטית למשל, יעדיף לחתוך את ורידיו מאשר לבוחר בתיבה הזו.
אבל פיאט בראבו גם כך לא מיועדת לקהל הלקוחות המנומנם הזה, אלא לאנשים קצת שונים ומיוחדים שהנאה מנהיגה זה לא דבר זר להם. עבור נהגים אלו, התיבה הזו מתגלה כשילוב מוצלח מאוד שאפילו מצא חן בעיניי יותר מתיבה ידנית רגילה וכך למעשה צריך להסתכל על התיבה הרובוטית הזו, כתיבה ידנית מתקדמת עם אופציה לתפעול אוטומטי.
התיבה מתגלה כחלקה יותר לתפעול במצבה הידני מאשר באוטומט. בתנועה עירונית ובמצב האוטומטי צריך להתרגל למעבר ההילוכים שלה (בעיקר הילוך ראשון שני) ולדעת מתי להרפות במעט מדוושת הגז בכדי לקבל העברה חלקה לחלוטין, אך בכביש המהיר זה זה עובד הרבה יותר טוב. במצב הידני לעומת זאת העברות ההילוכים מהירות למדי וחלקות יותר מהמצב האוטומטי גם תחת עומס מרבי ובכלל, המצב הידני הרבה יותר מהנה במיוחד בשילוב ליחידת ההנעה הזו.
חיסרון אחר שיש לתיבה במצבה האוטומטי ובלי קשר להיותה רובוטית, הוא שבדומה לתיבת AL4 של פיג'ו/רנו/סיטרואן, גם לתיבה זו יש "מוח" הלומד את הרגלי הנהיגה כך שלחיצה חזקה על דוושת הגז יכולה לגרום לתיבה להישאר בהילוך נמוך יותר מידי זמן ממה שהנהג באמת רצה. בנהיגה נמרצת זה עובד מצוין, אך מציק במקצת בנהיגה שגרתית.
צעד אחרון לפני שנגיע לצד הדינאמי והכביש המפותל, נזכור שתיבה רובוטית בראש ובראשונה נועדה לאפשר חיסכון בצריכת הדלק בדומה לתיבה ידנית. בפיאט בראבו זה עובד בהחלט: בנסיעה רגועה אך לא חסכונית במיוחד בכביש המהיר, אין שום בעיה לרשום צריכה של 15-16 ק"מ לליטר ובנהיגה בקצב מהיר יותר נרשמה צריכה של כ-13.4 ק"מ לליטר. אמנם לאורך המבחן שכלל מאות קילומטרים נרשמה צריכה כוללת של 9.6 ק"מ לליטר, אך זאת רק בשל העבודה שהבראבו מדרבנת את הנהג ללחוץ עלייה ורוב הזמן היא עבדה קשה מאוד. כאן אני צריך להודות לפיאט ולבראבו על החיוך שהיה מרוח לי על הפנים לאורך המבחן. מזמן לא נהגתי במשפחתית שגרמה לי לרצות להאריך את הדרך או לגלות כבישים חדשים.
נוחות והתנהגות כביש
המתלים של הבראבו מכוילים על הצד הקשיח (מקפרסון מלפנים, רב חיבורי מאחור), מה שאומר שבעיר הם קשים למדי ומקפצים, אך עושים זאת באופן מרוסן בוגר ולא מעניש. ככל שמהירות הנסיעה עולה או כשאיכות הסלילה משתפרת, נוחות הנסיעה של הבראבו טובה מאוד כמובילות הקטגוריה.
הבראבו יושבת על פלטפורמת C של פיאט אשר משמשת גם את הפונטו, לנצ'יה דלתא ועוד. השלדה של הבראבו, למרות ששופרה ע"י מגנה שטרייר האוסטרית (זו שבונה גם עבור פורשה או את ה-RCZ של פיג'ו), היא החוליה הפחות חזקה של הבראבו בכל החלק הדינאמי וזה מתבטא בחוסר הנכונות הראשוני של הבראבו לתקוף פניות. אחרי כמה ניסיונות מבינים שזה הכל עניין של נחישות הפניית ההגה, או אז הבראבו מגלה את הגנים האיטלקיים שלה (וההנדסה האוסטרית) ומעלה חיוך על פני הנהג.
ההיגוי האלקטרו הידראולי מדויק יחסית ובעל משקל טוב, בכניסה לפניה הבראבו מציגה רמת אחיזה גבוהה מאוד, זוויות גלגול מתונות והגלגלים מאחור מסרבים להרפות מאחיזתם באספלט, מה שעלול ליצור תחושה ראשונית של תת היגוי, אך כפי שאמרנו עם קצת נחישות הבראבו שמחה לשתף פעולה וגם לצרף את הזנב כשצריך. תוסיפו לכך את תפעול התיבה הידני המהיר, עם קורט של גז ביניים מדוד ותבינו לבד מדוע בחרנו שוב ושוב להאריך את המבחן לכבישים חדשים.
בכלל, מתי בפעם האחרונה נתקלתם במשפחתית שניתן לנהג אותה בקלות גם עם דוושת הגז ולא רק עם ההגה?. הבראבו אמנם לא בעלת שלדה מוכשרת כמו של פורד פוקוס והיא פחות מדויקת בניהוג שלה, אך הבראבו מהנה לנהיגה לא פחות ולפעמים אף יותר בעיקר בזכות רמת האחיזה הגבוהה, תיבת ההילוכים, המתלים המספקים זווית גלגול שטוחה והמנוע הנפלא הזה.
פיאט בראבו – סיכום מבחן:
מזמן לא נהניתי כך מנסיעת מבחן ברכב משפחתי. זה מתחיל מאיכות תא הנוסעים, האבזור והמתלים הקשיחים במידה הנכונה המאזנים היטב בין נוחות נסיעה להתנהגות כביש טובה ולא רק צפויה ובטוחה. זה ממשיך ליחידת ההנאה המצוינת הזו שהיא גם חסכונית אם רוצים וגם מסוגלת לספק הנאה בקו ישר או בסיבוב כמו ששום מנוע 1.6 ליטר אטמוספרי מסוגל לספק.
אני יודע שאולי הרבה לא יאהבו את זה, אך כל מי שקצת אוהב לנהוג צריך גם לאהוב את תיבת ההילוכים הזו שעדיפה על תיבה אוטומטית רגילה מסרסת ולא חסכונית ומצד שני מאפשרת את הנוחות העצלנית של תיבה אוטומטית יחד עם האפשרות לשלוט באמת בצורה ידנית בהעברת ההילוכים, בניגוד לטיפטרוניק סטנדרטי של תיבה אוטומטית שהוא איטי ולא יעיל. יחד עם זאת נאמר שאם היה כאן מנוע פחות "בריון" יתכן והיינו פחות נהנים מתיבת ההילוכים הזו.
פיאט בראבו לא חפה מטעויות, כמו המקום המוגבל מאחור, מערכת blue-me הלא מושלמת ותיבת ההילוכים הלא חלקה בתנועה עירונית. אך לאור החיוכים שהבראבו העלתה על פני בנסיעת המבחן, קצת קשה לי להבין מדוע לאחר כמעט שנתיים שהיא נמכרת בישראל לא רואים אותה מספיק על הכבישים. כך שלסיכום נאמר שפיאט בראבו זו מכונית מפתיעה איכותית ומהנה שכל מי שקצת נהנה מנהיגה דינאמית ובדרך לבחור משפחתית חדשה, חייב לעצמו לפחות ביקור באולם התצוגה של פיאט.